יאנקו מן העיר התחתית

בחרנו בדמותו של המספר

.מפני שלדעתנו המספר מספר את הסיפור בצורה שמראה את הצדדים ואת האופי של כל אחד מהדמויות המשניות

 וגם לגתנו המספר יכול להיות כל אחד השאלה היא הסיפור המובנה לו אנחנו חשבנו שבמידה ונבחר את המספר

נוכל להעביר לקוראים את החוויה הכי עוצמתית כי המספר מדבר גם על עצמו וגם על הדמויות המשניות בהרחבה

יש אומרים שתכליתו של כל סיפור היא לתת סדר במציאות. לא רק סדר של זמנים, אלא גם מעלות של חשיבות. ויש אומרים שכל  סיפור בא לעולם רק כדי לענות על שאלות

סיפור הוא סיפור שמספר מספר מהעיניים שלו המעבירות לנו ראיה אחרת

.בימי מלחמת צוק איתן פינו אותנו מן המושב בדרום והעבירו אותנו לישוב מוזר ובודד שקוראים לו אלפי מנשה

.חוץ ממנו פינו עוד כמה משפחות באזורים שונים בארץ

.זה היה נורא, בהתחלה שמו אותנו במחסן נטוש כל הקירות היו מגולפים חלונות לא היו בטח שלא מזגן או טלוויזיה אבל היה לנו מקרר קצת ישן אבל עובד

כל משפחה התחלקה למיטות, אני, אמי ואחותי ישנו במיטה אחת והמשפחה השנייה התחלקה ל 2 מיטות, האם, הילד והילדה. היה שם רק מדף אחד, לכן החלטנו לוותר .לטובת המשפחה השניה

.המשפחה השנייה נראתה קשת יום אבל אני לא רוצה לשפוט לפני שאני יודע

.לא היה למשפחה שלי כל כך הרבה מזוודות הרי חשבנו שנישן במחסן שבועיים גג ואת הרוב הדברים שלנו  השארנו בביתנו בדרום

.אבי הוא מפקד פלוגה של מסתערבים בצבא

.אימי מורה לספרות בתיכון המקביל לי

.יש לי אחות תאומה.  אני שונא אותה היא יותר חכמה ממני, יותר אהובה ממני, אבל לא יותר יפה ממני, כי אף אחד לא יכול לעקוף אותי ביופי

.בזמן שכל המשפחות התמקמו אני חיפשתי איזה משחק מחשב להעביר איתו את הזמן, ביחד איתי היה הילד מהמחסן כנראה קוראים לו שוקי

.עברנו בין כל הרחובות במטרה אחת, לחפש סוני

 . התחיל להחשיך אני ושוקי דיברנו על משחקי מחשב  ואז חזרנו הביתה

.נדהמתי מהעובדה ששוקי אוהב משחקי מחשב הוא לא נראה אחד כזה

.לא מצאנו סוני, לא נורא תמיד יהיה עוד יום למלחמה

יום שני למלחמה

.הלילה היה אסון! המיטות חרקו, היה חנוק  והשוקי הזה לא הפסיק לנחור. אחותי לקחה את כל השמיכה, קפאתי מקור וכמובן שלא נרדמתי

 בבוקר המשכנו את החיפושים אחר הסוני , אחרי שעברנו כמעט את כל השכונה, דפקנו בדלת של בית אחד ברחוב סנונית מספר 7 והילד שגר שם היה כל כך מוזר. הוא היה לבוש שחור, בעל מבטא רוסי נוקשה, יושב על כיסא  גלגלים. אין לי שום בעיה עם כיסא גלגלים.  שאלנו אותו האם קרה לו משהו שהוא יושב על כיסא גלגלים. הוא לא ענה רק .שמר על מבט קרירי

  .נכנסנו אל ביתו וגילינו שיש לו תוכי בתוך כלוב בצבע זהב . אף פעם לא ראיתי שלאחד החברים שלי יש תוכי מחמד

 במשך היום שיחקנו במשחקי המחשב הישנים שלו  ואפילו לא שמנו לב שהחשיך. אמו או אביו של הילד לא הגיעו וזה היה מאוד מוזר כי בדרך כלל בשעת הערב אוכלים ארוחה כל המשפחה ביחד. כמובן שלא בבית שלי, הרי אבי אינו בבית כדי לאכול איתנו.

 הטלפונים שלנו היו מתים ושוקה רצה להתקשר לאמא שלו להגיד לה שיאחר לארוחת הערב ושלא תדאג, אך ששאלנו את הילד והוא אמר שאין לו

.טלפון בבית, אני הופתעתי כי פעם ראשונה שאני שומע על מישהו שחי ללא אייפון או טלפון בייתי

 .היה נחמד לשחק במשחקים ישנים, אבל אם לא היה לו סוני לא היינו באים אליו וגם שוקי חושב ככה היום שמתי לב שלשוקי יש ריח מוזר והוא גם רוב הזמן ששיחקנו בסוני  .רצה לצאת החוצה “להתאוורר”, ככה הוא ניסח את את זה. אני חושב ששוקי עושה סמים כי הוא לא היה שתוי או בעל ריח של סיגריות אלא ריח של חומר אחר

.אני אף פעם לא ניסיתי, לא היה את הדברים האלה במושב בדרום

…אני רוצה להבטיח לעצמי לא לנסות את זה אבל מי יודע מה יקרה מחר

יום שלישי למלחמה

.היום אני ושוקי הלכנו לביתו של הילד ושאלנו אותו אם הוא יכול לעשות לנו סיבוב בישוב, אולי נכיר עוד כמה ילדים

 .שוקי כל הזמן דיבר על החברה השווה שלו מהקריות קוראים לה סיון והיא בת .15 אני לא יודע איך מישהי יכולה לצאת עם בן אדם כזה מסריח

.אף פעם לא היתה לי חברה, לא מפני שאיני נראה טוב או מריח טוב או מתלבש יפה, אני חושב שזה מעצם העובדה שאף פעם לא נמשכתי לבנות

 .הילד השני לא ממש הקשיב או דיבר והיה נראה כאילו הוא בכלל לא רוצה להיות איתנו

.בכל מקרה התעניינתי בו שאלתי איך קוראים לו והוא ענה לי שקוראים לו סטיב, אז שאלתי אם הוא עולה מרוסייה והוא ענה שכן

.סטיב לא ממש הכיר את האנשים שגרים בישוב, אך ידע לזהות כל רחוב ורחוב וכל בית ובית כאילו היה מן מפה מהלכת

.מאוד אהבתי את תכונת החוכמה שיש לסטיב לעומת תכונת הגבריות ששררה אצל שוקי

.במשך היום הגענו למגרש כדורסל ואילו לא ידעתי אם סטיב יודע לשחק כדורסל כי ישנם המון נכים שמשחקים כדורסל

הופתעתי לגלות את שריריו של סטיב, הרי מי ידע שנכים כאלה חזקים ויותר חשוב הופתעתי לגלות שסטיב גם חכם, גם יפה, וגם מדהים בכדורסל, בדיוק כמוני ואילו שוקי גם  .NBA  מעולה בכדורסל. היינו כמו חבורה של כדורסלנים, חשבנו שאנחנו בתוך משחק גמר של

.היה ממש מאוחר, החלנו לחזור הביתה. אמא שלי ושל שוקי כבר ידעו שאנחנו בסדר, כי דיברנו איתם לפני

החזרנו את סטיב לביתו ואילו אימו היתה נסערת וכועסת. היא צעקה על סטיב ברוסית ואמרה לנו בקול נוקשה “אל תתקרבו לבן שלי בחיים שלכם!” נבהלנו ממש.  אני ושוקי .חזרנו הביתה, אך ארבעים דקות בערך לפני הגיעתנו למחסן שוקי אמר לי שהוא צריך להתאוורר. לא הבנתי את המשמעות כי אנחנו בחוץ ופתאום הוא מוציא סיגריה

.שאלתי אותו מה זה

.הוא אמר שזאת סיגריה מיוחדת

.שאלתי מה מיוחד בה

.הוא טען שהיא עושה קסמים למוח ושאל אותי עם אני רוצה לנסות

.ניסיתי ומשם נכנסתי לתוך חלום בלהות.  דימיינתי המון דברים ופתאום הרגשתי איזשיהו הימשכות לבנות. אני לא יודע איך זה קרה,  אני הייתי ממש “מנותק” מהעולם

.זה עבר לי אחרי ארבעים דקות בערך, עד שהגענו למחסן

אמא שלי הודיעה לי בשורה משמחת, היא אמרה שמחר אנחנו עוזבים את המחסן ועוברים לבית משלנו, כאן באלפי מנשה. חשבתי שזהו רעיון מצוין כיוון שכך אוכל להזמין אלי .את סטיב ושוקי

 .אני ממש מאושר כי גם  יהיה עוד יום למלחמה יהיו לי חברים ואוכל לשחק איתם בסוני

יום רביעי למלחמה

 .חזרנו אל המושב בדרום מוקדם בבוקר כדי  לאסוף את הדברים שלנו

הנסיעה היתה ארוכה מאוד, 3 שעות לכל כיוון. היתה לי נסיעה מלאת מחשבות כי עוד לא אמרתי לחברי המעטים שאני עוזב את המושב לאלפי מנשה כי אני די בטוח שזה זמני, הרי אנחנו גרים באלפי מנשה בשכירות. לא הרבה מהילדים קיבלו אותי בחברתם בגלל נטיותי המיניות. אני חושב שכל בן אדם זכאי להיות מישהו ואין דבר כזה בן אדם מוזר יש בן אדם מיוחד. יש אנשים שחושבים אחרת, זה בסדר השאלה היא מה אני חושב, ומה חברי חושבים. לאחר שהגענו למושב אספתי את הדברים שלי בקופסאות והלכתי להיפרד מחברי. אז היו לי רק שני חברים, שחף ודניאל. אנחנו היינו בעלי חברות נפש מחוברת. היינו באותה כיתה מכיתה א’  וגרנו כולנו באותו רחוב ואהבנו משחקי מחשב. אני לא אכחיש היה לי “קראש” על דניאל אבל, התגברתי עליו כי לא רציתי .ליצור ריבים בחברות שלנו

 דניאל, שחף ואני נפגשנו בבית הקפה השכונתי. אני הרגשתי עצב גדול כי אני בעצם עזבתי את שני חברי הטובים בכל שנות חיי וגם הרגשתי תחושת סיכון .ענקית כי בעצם עזבתי את שני חברי באזור של מלחמה

השיחה הייתה עצובה מאוד. כולנו בכינו קצת אבל יצאנו מהשיחה בתחושה שלא משנה מה יקרה, אנחנו תמיד נהיה ביחד בלב, בנשמה, ובקבוצה באינסטגרם ובוואטסאפ.

בדרך חזרה חשבתי על האבא האמיץ שלי, שמקריב את חיו למען המדינה. מעבר לזה הרגשתי תחושות חשש רבות כי ידעתי שאבי ילחם בחזית. אני נגד מלחמות, אני בכלל חושב שבמלחמה אין מנצחים רק מפסידים.

כשחזרנו לישוב הלכתי לסטיב. אני וסטיב דיברנו ומה לשם גיליתי שהוא בי (בי סקסואל). אני מאוהב בו קשות אבל אני חושב  שאכיר אותו עוד קצת ואז אבין אם אני רוצה אותו ואם הוא רוצה אותי. כשנפגתי עם סטיב רציתי להכיר אותו יותר טוב אז תוך כדי שאנו משחקים בסוני הישן שלו שאלתי אותו על כיסא הגלגלים ובלי לשים לב הוא ענה לי שרגליו השתתקו שהיה קטן. סטיב ידע תמיד שהוא לא נמשך לבנות. אביו חשב שזו היא בושה ושמשהוא לא בסדר בו בהתחלה שלח אותו לשיעורים בבית הכנסת שיסבירו לו שזה לא בסדר.  אחר כך לפסיכולוג ומשם התחיל להרביץ לו בגב וברגליים ובראש פעם אחת אביו .היה כל כך כועס ולא מתחשב שהכה את סטיב בראש ובגב כך שגרם לו שיתוק. לאחר מכן אביו ראה שמשהוא לא בסדר בו והלך להחביא אותו ביער הסמוך אני לא מאמין שאבא יכול לעשות דבר כזה לילד שלו. סטיב היה ביער יומיים שלמים והאב שלו ברח לרוסיה והיום הוא בבית הכלא. פתאום אני מבין למה אמו של סטיב מגוננת עליו  ולמה כעסה שהוא לא הגיע הביתה. פתאום עלו בי חששות עם לצאת מהארון כלפי משפחתי או לא. אני חושב שמשפחתי תקבל .אותי כי אבי הוא כל כך ליברלי וכך גם אימי. אחותי היא אמנם מעצבנת, אך מקבלת כל אדם באשר הוא אדם

השעה היתה כבר שש בערב ורציתי לדעת מה שלום שוקי. התקשרתי אליו ושאלתי אם הוא רוצה לבוא לבית החדש שלי. הוא אמר:”כן, למה לא?”.  כשהוא הגיע אלי סיפרתי לו  את הסיפור של סטיב. הוא היה בשוק וטען כי צריך לקבל אדם באשר הוא אדם. לאחר מכן סיפרתי לו שגם אני גיי. הוא אמר שזה בסדר גמור ושאני צריך להיות מי שאני. הייתי גאה בשוקי כי רוב הילדים שנמשכים לבנות לא ממש מבינים ומקבלים את הקהילה שלנו. ליוויתי את שוקי למחסן ולפתע ראינו את אחותו הקטנה לבד במחסן בוכה ואילו אמו של שוקי לא היתה במחסן והשאירה פתק לשוקי. בפתק היה כתוב שהיא אוהבת אותם אך לא יכולה להתמודד עם המצב שהיא אם יחידה. מיד התקשרתי לאמי ואמרתי לה שאמא של שוקי ואחותו הקטנה עזבה את הבית. היא מיד אמרה לי .להזמין אותם לישון אצלנו בתקופה הקרובה עד שהרווחה תמצא להם פתרון קבוע

הייתי שמח ששוקי יגור אצלנו לשבועות הקרובים כי כך יהיה לי יותר עם מי לשחק בסוני ונוכל להכיר אותו טוב יותר אך הייתי מודאג בשביל שוקי. ואותו מה .יהיה גורלם

.מקווה לטוב לשלום ואחווה

יום חמישי למלחמה

.היום אבי מגיע הביתה ואני חושב שזהו הזמן המושלם לספר למשפחתי שאני גיי

היום נפגשתי עם סטיב ודיברנו על זה ששנינו היינו שמחים אם היה לנו חבר שיבין אותנו. אחרי שעתיים התנשקנו ואני הרגשתי שבזמן הקצר שאני מכיר אותו אני מכיר אותו כבר שנים.  שעה אחרי הנשיקה המרגשת נפגשנו שלושתנו  בביתו של סטיב. שיחקנו בסוני ושיתפתי את חברי בזה שהיום אני הולך לספר למשפחתי שאני גיי וגם חברי סטיב. הזמנתי את סטיב אלי הביתה בכוונה לארוחת ערב. בדרך חזרה הביתה דיברתי עם שוקי על נושא הסמים והוא אמר שהוא עושה את זה רק שהוא מאוד לחוץ ושהוא שם לב שאמו עומדת לעזוב את הבית הרגשתי את הרגש של שוקי במילים ואמרתי לו שלא ידאג כי .הוא בנתיים יגור אצלנו ובטוח תהיה משפחה טובה שתיקח אותם תחת חסותה

.כשהגענו הביתה ראיתי את אבי. כל כך שמחתי שהוא חי בריא ושלם והכי טוב גאה בפלוגה שלו

הגיעה ארוחת הערב, סטיב, אני, אמי, אבי, אחותי, שוקי ואחותו הקטנה. כולנו היינו סביב שולחן גדול אחד. האוכל היה נהדר. בסוף הארוחה לקראת הקינוח עמדתי ויצאתי מהארון בפני משפחתי. שאמרתי את זה ראיתי דמעות זולגות מעיינו של סטיב. אני חושב שזהו היה המקרה שערער אותו בעבר הקשה שלו.  אבי ואמי בהתחלה שתקו ואז באו לחבק אותי ואמרו שיקבלו אותי בכל מצב והם שמחים שאמרתי את זה להם ואמרו לי גם שאני צריך להיות .מי שאני ושאני יכול היות פתוח איתם בכל נושא

.אמרתי לאבי ולאמי שסטיב ואני חברים והם חיכו

.לקראת סוף הערב אבי היה צריך לחזור לפלוגה שלו. הייתי שמח שהוא בא. טוב היה לראות אותו, לדבר איתו והכי חשוב לדעת שהוא מקבל אותי כמו שאני

.גם סטיב היה צריך ללכת הביתה. נישקתי את סטיב לפרידה והוא חזר לביתו

ומשם המשיך הקיץ…

:רפלקציה

…’אנחנו מאוד נהנינו לעבוד אחת עם השניה, שיתפנו פעולה ביחד וקיבלנו את הדעות אחת של השניה לגבי, מה צריך להוסיף? מה צריך לשנות? וכו

.אביב: הקלידה על המחשב, הוסיפה סימני פיסוק איפה שהיה צריך והביאה רעיונות לגבי הסיפור ושיפורו

.אביה: עיבתה את הסיפור, הוסיפה ושיפרה עוד פרטים רבים וחשובים לסיפור

העיקרון הבולט שבחרנו להראות אצל המספר הוא שאף פעם אסור להתבייש במי שאתה. למרות כל הפחדים והחששות, המספר סיפר למשפחתו שהוא גיי כי .ידע שאף פעם אסור להתבייש במי שאתה