ידיעות “ארגמן”- חודש אייר, תשפ”א

תמונה- סביבה לימודית חדשה בהתהוות במבנה ג’. התלמידים כבר עושים בה שימוש.

דבר המנהלת

תלמידים, תלמידות, צוות חינוכי והורים יקרים,

חודש אייר נפתח לו עם אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שמחת יום העצמאות וחזרה לשגרה מבורכת של כלל תלמידי בית הספר ללמידה סדירה. יצאנו בשמחה לחופשה בת יום בל”ג בעומר וחזרנו לכותלי בית הספר ליום אבל לאומי בעקבות האסון הכבד בהר מירון.

חודש אייר הינו חודש בו אנו מתמקדים בערך הכבוד: אנו חולקים כבוד לעצמנו, לסביבה הקרובה לנו הכוללת גם את החי והצומח וכבוד כלפי בני האדם שאין אנו מכירים, אך בהיותנו חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ומהכפר הגלובלי אנו חשים את הקרבה, השמחה והכאב.

פעמים רבות נאמר שאת המחלוקות יש לנהל בשיח מכבד, אך לעיתים בלהט הדברים אנו שוכחים זאת כך שבעת קונפליקט חשוב לעצור, לחשוב, להירגע ולא למהר לכתוב או לומר את הדברים אשר עשויים לפגוע באחר. בהתנהגותנו הסובלנית אנו משמשים דוגמה לאחרים: הצוות החינוכי וההורים משמשים דוגמה לילדים, תלמידי ו’ הבוגרים משמשים דוגמה לתלמידים הצעירים, האחים הבכורים לבני הזקונים וכך הלאה….כך שרשרת הכבוד תעבור מאדם לאדם.

שנדע רק ימים טובים, מלאי עשייה, שמחה והנאה.

בהערכה רבה,

תמר דוד- מנהלת ביה”ס

תמונה- אוהדי ואוהדות קבוצת הכדורסל רגע לפני הגעת ראש העיר וקפטן הנבחרת לביה”ס.

הגביע הגיע לבית הספר “ארגמן”

ביום רביעי  4/28  הגיעו ראש העיר ושחקן מנבחרת נס ציונה,טל דן. כיתות ה’– ו’ הגיעו לראות אותם יחד עם גביע אליפות היורופקאפ. תלמידי בית הספר התרגשו מאוד לראות אותם בעיקר ילדי הכדורסל של בית הספר. התלמידים שרו, רקדו, הצטלמו וביקשו חתימות לכבוד הזכייה. בנוסף ועדת עיתון שאלה את ראש העיר 2 שאלות-

איך הרגשת שנבחרת נס ציונה ניצחה?

תשובה- הרגשתי בעננים.

האם אתה מגיע לכל המשחקים?

תשובה- אני מגיע לכל המשחקים ואני שמח להגיע בכל פעם.

לסיכום, ההתרגשות הייתה רבה  ומקווים שננצח גם בפעם הבאה!

כתבה: ועדת עיתון

שכבה א’

סיור עששיות בגבעות 
ביום שלישי בערב, כל הכיתה נפגשה בגבעות בכורכר. קישטנו עששיות עם ההורים וכשהחשיך טיילנו בגבעות. העששיות האירו לנו את הדרך. ראינו צמחים ושמענו ציפורים וצרצרים. הקשבנו  בחושך לסיפור על ל”ג בעומר שאחד ההורים סיפר. נהנינו מאוד בפעילות וחזרנו הביתה מאושרים.
כתבו: תלמידי ותלמידות  כיתה א’2 

“עשר אצבעות” לי יש- כיתה א’3, כיתה מובילה ברמה העירונית
המחנכת שלנו לימור סיפרה לנו יש תחרות באתר עשר אצבעות. במהלך התחרות לא נקבל שעורי בית בחשבון אלא בכל יום נצטרך להתקדם לפחות 5 משימות באתר עשר אצבעות- משימות תחרות. כולנו ממש התלהבנו ולימור בכל יום שיבחה את התלמידים שנכנסו וביצעו את המשימות. כמובן שזה היה ממש כייף וחלקנו התקדמו בכל יום יותר מ-5 משימות .בכל יום לימור עדכנה אותנו באיזה מקום אנחנו וכמה יש לנו עוד כדי להיות ראשונים. אנחנו כמובן לא ויתרנו וביחד עם לימור ועזרה של ההורים אחה”צ המשכנו והתקדמנו במשימות התחרות. לקראת סוף התחרות הבנו שאנחנו ממש קרובי לניצחון של כיתות א’ בעיר וכל כך רצינו לנצח שנפגשנו אצל חברים אחה”צ ושחקנו יחד כדי להשיג כמה שיותר נקודות.
ביום האחרון של התחרות הבנו שאנחנו ועוד בית ספר אחד ממש קרובים ואנחנו חייבים לשחק כדי להגיע למקום הראשון לא ויתרנו ושיחקנו הרבה עד שהגענו למקום הראשון. אנחנו כל כך שמחים וגאים בעצמנו שקבלנו מקום ראשון תוך כדי למידה ותרגול חשבון.
תודה ענקית ללימור שעודדה אותנו כל הזמן ולהורים שלנו. וכמו שלימור אומרת א’3 תמיד בראש!!

כתבה: כיתה א’

הצגה- הלל

החודש צפינו בהצגה בשם הלל בחדר מדעים בבית הספר. ההצגה סיפרה על ילד בשם הלל, שאוהב מאוד את הטבע, בעלי החיים והצמחים.
החברים של הלל הם בעלי החיים והצמחים.  יום אחד אמו סיפרה לו שהם עוברים דירה לעיר והלל רצה לקחת את כולם אתו  כדי שימשיכו לשחק יחד. הלל מבין בהמשך כי הם צריכים להמשיך לחיות בטבע וכמה חשוב לשמור על הטבע ולא להרוס אותו. בהצגה היו גם שירים שאנחנו מכירים כמו “מה עושים העצים”, “מדוע הזברה לובשת פיג’מה”, “שתי אווזות”, “סלט” מאת ע. הלל.

כתבה: כיתה א’3

שכבה ב’

רשמים בעקבות הצגה

החודש ראינו הצגה שמאוד דיברה אלי. בסוף ההצגה הילל והחיות הקטנות נפרדו, הילל אמר “לפעמים צריך להיפרד”, זה הזכיר לי שגרתי ברמת השרון היה לי חבר טוב, ביום יום שיחקתי אתו. יום אחד הייתי צריך לעבור לנס ציונה, למדתי שלפעמים צריך להיפרד, כמו בהצגה, ושאי אפשר לקחת את חברינו לכל מקום אבל תמיד אפשר להמשיך ולשמור על קשר עם החברים וכמובן ליצור חברויות חדשות.

כתב: אורי גנון, כיתה ב’2

תלמידי כיתה ב’2 כותבים בעקבות הסיפור “הבובה שלי” / יעל רוזנר

יעל היקרה,

רצינו להודות לך ששיתפת וסיפרת את הסיפור האישי שלך.

התקופה שעברת הייתה קשה, הסיפור שלך עצוב אבל גם שמח כי הצלחת לשרוד, החזקת מעמד הרבה בזכות אמא שלך שלימדה אותך, שמרה עליך ודאגה לך, כמו שאת שמרת ודאגת לבובה שלך זוזיה.

הסיפור מאוד ריגש אותנו במהלכו היינו במתח, אנחנו חשובים שאת מאוד אמיצה, את גיבורה אחראית ולא מוותרת .

כתבו: תלמידי ותלמידות כיתה ב’2

שכבה ג’

מציירים עצמאות

בשיעור אומנות עם המורה ענבר הכנו יצירות ליום העצמאות ה 73 של מדינת ישראל תוך שימוש בסמלים: יונת השלום, דגל ישראל, מגן דוד מרקמים וגוונים של כחול ולבן. כל תלמיד הכין יצירה ייחודית שתהייה לו מזכרת מיום העצמאות ה- 73. נשמח לעשות זאת גם בשנה הבאה.

כתבה: שירה  ניסן, ועדת עיתון, כיתה ג’1

תמונה- הפסקה פעילה.

חוזרים לשגרה

בשמחה רבה הודיעו לנו שאנו יכולים להיות בלי מסכה במרחב הציבורי. כשבפעם הראשונה כשאני וחברות שלי יצאנו להפסקה היינו מבסוטות ( התלהבנו) ומרוב התרגשות קפצנו אבל אז אמרתי ” בואו בינתיים נשמח ממה שיש לנו למרות שזה צעד קטן לנו וצעד גדול מאוד לעולם ולחיים”. אני אישית לא ממש רגילה להיות בלי מסכה כי התרגלתי כבר לשגרה הזאת של כל היום עם מסכות ולהיות בזום וכשחזרנו התרגלתי לזה וגם זה שאנחנו כבר לא בקפסולות זה גם לא הרגיש נורמלי ולא ממש רציתי אבל עכשיו אני רגילה לזה אבל אני צריכה לקחת עוד טיפה זמן עד שאני אתרגל לזה ואולי עד שאני אתרגל כבר לא נצטרך להיות עם מסכות.

כתבה: גלי זילברמן ג3, ועדת עיתון

בית הספר ע”ש רון ורדי לטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים

“רון ורדי” הוא בית ספר המיועד ללימודי מצטיינים ומחוננים שעברו מבחן מחוננים אותו מקיימים בבית הספר ומבחן נוסף. שמי אביגיל קדמי ואני תלמידת כיתה ג’1. אני לומדת בבית ספר זה ורוצה לשתף אתכם בנעשה שם. ברון ורדי יש קורסים שונים: אומנות (לומדים כיצד להכין צבעי מים מירקות, תבלינים ועוד), דיבייט (לימוד נאומים, טיעונים) ועוד הרבה קורסים מעיניים, שונים ומגוונים. כרגע, בגלל הקורונה אנו לומדים בזום, אך קבלנו הודעה שבקרוב מאוד נתחיל להיפגש בבית הספר עצמו.

אני אישית מאוד נהנית מהלמידה שם ומרגישה שאני לומדת דברים שלא ידעתי. בחודש שעבר, הצגתי מול חבריי לקפסולה מצגת בנושא שהכנתי. התלמידים שמחו ששיתפתי אותם ואני מרגישה שעניינתי אותם.

כתבה: אביגיל קדמי, כיתה ג’1

תלמידי כיתה ג1 מספרים על לימודי השואה

הדלקת נר זיכרון אישי במסגרת המשפחתית הפכה למסורת בביה”ס. גם השנה קיבלו התלמידים נרות נשמה. קיום המסורת מבטיחה שזיכרונם וסיפור חייהם של הנספים ימשיך להישמע גם לדורות הבאים. הילדים סרקו את הברקוד על מדבקת הנר והעמיקו את ההיכרות עם סיפור חייהם של הנספים. שוחחנו על חובת ההנצחה על ידי דור העתיד, חקרנו, למדנו והשכלנו על השואה מנקודת מבטם ומחוויותיהם של ילדים שהיו, חוו וסיפרו.

במסגרת שיעור עברית עם המורה ענבר, התלמידים למדו על קורות חייה של אנה פרנק והעלו שאלות לאנה, אותן היו רוצים לשאול אם עודנה הייתה בחיים. בנוסף, צפו בסרט המבוסס על ספר הילדים “צ’יקה, הכלבה בגטו” שנכתב על ידי ניצולת השואה בת שבע דגן. התקיים שיח מפרה על הקשר בין מיכאש, ילד יהודי, שבמהלך המלחמה צריך להיפרד מכלבתו צ’יקה ועל חוויותיו מהתקופה במלחמה. מור, מחנכת הכיתה שיתפה בסיפורה של סבתא ציפורה, ניצולת שואה, בת 90 שחייה ומהווה זיכרון למאורעות.

התלמידים הביעו ענין וסקרנות בנושא השואה, באנשים למענם הדליקו את נר הזיכרון ולמדו על סיפורים מרתקים של אנשים מיוחדים.

*לזכור ולא לשכוח*

כתבו: תלמידי כיתה ג1 והמורות ענבר סתיו ומור לוי

תמונה- חדר תנועה חזר לתחייה!

שכבה ד’

ביום שלישי ה- 20.4.21, דורון, נציג חברת חשמל, בא להרצות לשכבת ד’ על אורח חיים נכון בקרבת חשמל. למדנו שאסור להיות בקרבת עצים או עמודי חשמל בזמן סופת ברקים. למדנו גם שלבני אדם יש 15 שניות כשהם מתחשמלים לפני שהם נהרגים, זאת אומרת שיש 15 שניות כדי שיצילו אותך. אסור להיות בקרבת חשמל כאשר אנו יחפים, עם ידיים רטובות או כשהקרקע רטובה. עשינו ניסויים, כגון הדלקת נורה באמצעות יצירת אנרגיה בעזרת סיבוב ידית. למדנו שכאשר מישהו מתחשמל אסור לגעת בו מפני שהחשמל מתפצל ואתה תתחשמל יותר קשה מהמקור הראשון.

אבל מה כן לעשות?

לקחת מטאטא ולהרביץ לבן אדם עם המטאטא.

לתת לו בעיטה ביד.

תשברו לו רגל או יד, העיקר שתמנעו ממנו למות. גם אם שברתם לו משהו, אתם הצלתם חיים!

כתבו: איילה רובינוב ויסמין קורצ’ינסקי, כיתה ד’1, ועדת עיתון

תמונה- תלמידי כיתה ג’2 משתפים באמצעות ציור בתחושות בעקבות האסון במירון

שכבה ה’

מה שקרה במדורה

הכול התחיל מחבורה בנות בכיתה ה’ שהחליטו לעשות מדורה, הן נפגשו ביום ראשון ואספו קרשים למדורה. ביום שני הן נפגשו מאחורי המגרש לעשות את המדורה. כל אחת באה עם חטיף ומיץ, הן הדליקו את המדורה ואחרי כמה דקות הן שמעו רעשים אבל לא סתם רעשים, רעשים מפחידים. הן התחילו לפחד היה חושך מוחלט ופתאום המדורה הפסיקה לבעור.

הילדות צעקו לעזרה אבל אף אחד לא שמע. הן פתחו את הטלפונים להתקשר להורים אך לא הייתה קליטה. ואז הן ראו משהו מתקרב לכיוון שלהן, הן ניסו לברוח אבל לא ראו כלום מלבד חושך. הן לקחו את הטלפון להאיר את הדרך שיראו מה מתקרב אליהן אבל הן לא מצאו אותם. היה כבר 2:30 בלילה ואימא  אחת הבנות התחילה לדאוג, בלי לחשוב פעמים היא יצאה לחפש אותן. הלכה מאחורי המגרש וראתה חבורת ילדות צועקת לעזרה. האימא הדליקה את הפנס שהביאה מהבית והבנות ראו שרק מה שהתקרב אליהן היה חתול קטן ורעב שהריח את החטיפים. הן רצו לכיוון האימא של הילדה והיא החזירה אותן לביתן. 

כתבו: שירה בן שושה, שירה מוהבן כיתה ה1 – ועדת עיתון

שכבה ו’

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

החודש ציינו את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הכיתה שלי, ו’1 השתתפה בו. הטקס היה מאוד מרגש ויפה. את  הטקס הקרינו בכיתות ולא שהתלמידים צופים בו בלייב. הייתה גם צפירה באותו יום וראינו ושמענו על סיפורים של חיילים שמתו, הסיפורים מאוד ריגשו אותי. בנוסף, למדנו על החייל דניאל פומרנץ שנהרג במבצע צוק איתן. אמא שלו הקליטה את השיחה שלהם כי הייתה לה הרגשה שהולך לקרות משהו. צפינו בסרטון שלו וראינו גם את האמא  מדברת עליו, זה היה מאוד מרגש. צפינו בילדים שסיפרו על אבא שלהם שנפל במלחמה והם ענו על שאלות ששאלו אותם.

כתבה: ירדן רוטמנש, כיתה ו1 ועדת עיתון

מפגש מרגש עם שורדת השואה

סוניה אלתרמן, סבתא רבתא של עמית רובין שרדה את השואה והגיעה למפגש עם תלמידי הכיתה בו נכחו ארבעה דורות מבני המשפחה.

במפגש סוניה סיפרה לנו כיצד היא וחלק מבני משפחתה שרדו את השואה, סוניה קפצה מחלון הרכבת וברחה ליער, שם היא נפגשה עם פרטיזנים שעזרו לה ולאחיה הקטן לשרוד. בסוף המלחמה, סוניה עלתה לארץ ישראל, השתתפה בהקמת קיבוץ ולקחה חלק במלחמת העצמאות. המפגש היה מרגש וסוניה ענתה על השאלות ששאלנו.

לסוניה היה חשוב להעביר לנו מסר: הניצחון שלה על הגרמנים הוא בהקמת המשפחה הנהדרת שלה. היא ביקשה מאתנו לא לקחת את הלימודים והחיים כמובן מאליו, להתמיד ולהשתדל להצליח בכל דבר שאנו שואפים אליו.

אנו מאוד התרגשנו מסיפורה המעניין, משואה לתקומה.

כתבו: עופרי תירוש, מישל לוין ועמית רובין, כיתה ו’2

ספרית בית הספר התעוררה לחיים

בשעה טובה נפתחה ספרית בית הספר להשאלת ספרים. ציפינו לפתיחה הרבה זמן. התלמידים הנלהבים הגיעו לספריה ובהתרגשות רבה בחרו ספרים להשאלה. הספרניות, תמר ואיריס, מתנדבות “ידיד לחינוך” קיבלו את התלמידים בחיוך ובהתלהבות. מכל כיתה בשכבה ו’ התנדבו תלמידים/ות לתפקיד “נאמני ספריה”. גם אנחנו התנדבנו. מתפקידנו להדריך את התלמידים, לסייע לתלמידים בבחירת ספרים ובהתמצאות בספריה. בסוף הפעילות אנחנו מארגנים ומסדרים את הספרים שעל המדפים.

הורים ותלמידים רבים תרמו ספרים לספריה, תודה רבה לכל התורמים.

כתבו:  שחר הררי ועידו בסרגליק, כיתה ו’3

חוזרים לכושר- מרוץ נס ציונה

ביום רביעי ה- 28/4/2021 התקיים מרוץ בו נטלו חלק תלמידי שכבות ה’- ו’ ומספר אנשי צוות חינוכי בהובלה של מורות חנ”ג . אורכו של המסלול היה 1.2 ק”מ באזור גינת ארגמן. בטרם המרוץ ערכנו חימום במגרש ורצנו מלאי מרץ. לאחר שנה של קורונה בה ישבנו הרבה בבית הגיע הזמן להתעמל ולא לשכוח את חשיבות החינוך הגופני לבריאות ולמצב הרוח.

כתבה: ועדת עיתון

Going Back To Normal

Finally! Back to normal, we’re learning in full classes! No Zoom. No capsules. We start at 8:00 AM but the Golden Guards start even earlier! Now that we are back to normal we can see and talk with our friends at school, we have peers learning more often but it’s not always so good, for example every teacher will say that it’s harder to teach a full class because there are more pupils in one class what makes more noise. In addition not every pupil receives as much personal attention as before.

Do you think the Corona will disappear after a while or will it stay in our lives just like the Flu?

                            By: Alon Levi, Maayan and SHira Lishenko

Places you must visit

Gili Raviv- Arbel Mountain in the north

My family and I visited this beautiful place.

You can see there many cows an old temple, many caves that you can go into.

The view there is amazing; you can see the Kineret and many green fields. We also climbed this mountain and in the end, it was a little bit scary because it was very high!

Shahar Tfilin– Mabuim to Nir-Moshe in the south

My cousins and I visited this place in the summer.

The sunset there is amazing you can see many trees, animals that go around you like horses and dogs.

We had a jeep ride in the evening, it was very fast ride and cold and windy, if you want to have this jeep ride you must put special glasses to protect your eyes from the mud during this ride. We had a lot of fun!