יומן מסע רוץ ילד רוץ גילי סלמונה

משימה ראשנה: 12/2/18

חפש מידע על הסופר אורי אורלב ובדוק מה הרקע האישי של הסופר ומדוע עסק דווקא בכתיבה על השואה?

שאר מדוע נקרא הסיפור רוץ ילד רוץ (הסתמך על מה שכתוב בגב הספר) ?

תשובות

אורי אורלב נולד בוורשה בירת פולין בשם יורק אורלובסקי. אביו היה רופא. גדל בילדותו בבית מתבולל, הספוג פטריוטיות פולנית. בשנות השואה נרצחה אמו בידי הגרמנים ואביו נשבה בידי הרוסים. אורי ואחיו הוסתרו על ידי קרובת משפחה בחדר סגור בגטו ורשה, ואחר-כך הועברו למחנה ריכוז ברגן-בלזן שם שהו עד ששוחררו כעבור שנתיים על ידי הצבא האמריקאי. הוא הגיע לישראל לאחר המלחמה עם אחיו, ואומץ על ידי קיבוץ גניגר הוא גם שינה את שמו לאורי. אביו אותר ועלה לארץ בשנת 1954.

אורלב כותב בעיקר ספרות ילדים ונוער, ועוסק גם בתרגום מפולנית לעברית. תרגם בין היתר את “קוו ודיס” מאת הסופר הפולני הנריק סנקביץ’. אורלב זכה בפרס אנדרסן לספרות ילדים ונוער (1996), ובפרס זאב לספרות ילדים ונוער (תשל”ח, 1978) עבור ספרו “חיית החושך”. הידועים שבספריו עוסקים בילדותו בשואה (“האי ברחוב הציפורים” ו “רוץ ילד, רוץ”) או בשנותיו הראשונות בארץ (“רחוקי משפחה”), ומציגים את הדברים מנקודת מבט נגישה לילדים ולנוער.

ספרו “חיילי עופרת” הוא למעשה האוטוביוגרפיה שלו בזמן השואה, כאשר אורי הוא הילד יורק.

אורלב מספר כי בזכות אמנותו עלה בידו לכתוב את ספריו בגיל צעיר בלי להינזק מכך. הוא כתב את הדברים כסופר-אמן היוצר מתוך ריחוק מסוים מהדמויות, ובחשיפה לא מלאה. לדבריו, עד היום הוא מסוגל להסתכל על השואה בעיני ילד בלבד, וכל ראייה אחרת מסוכנת עבורו. אורלב הוא אביו של איתמר אורלב, מחבר הספר “בנדיט”, הוצאת עם עובד 2015.

הוא זוכה פרס ביאליק לספרות יפה בקטגוריית ספרות הילדים לשנת 2006. זכה ב-2014 בפרס דבורה עומר לספר שעותקיו מושאלים יותר מכולם בספריות הציבוריות, על ספרו “האי ברחוב הציפורים”, אשר הושאל 616 פעמים בשנת 2013.

אורלב זכה בתואר יקיר ירושלים לשנת ה’תשע”א.

עבודה על הסיפור רוץ ילד רוץ:

עד כה קראנו אודות שרוליק אשר חבר לקבוצת ילדים בגטו.

בעמוד 27 פגשנו את שרוליק בורח מהגטו לאזור הכפרי.

הוא בורח על סוס עם עגלה השייך לאדם שהוא לא מכיר. מהר מאוד הוא מבין שאדם זה מציל אותו.

נעצור את הסיפור ברגע הזה ונלמד על חסידי אומות עולם שפעלו לטובת היהודים בשואה.

1. פתחו את הקישור לאתר המרשתת של יד ושם -מוזיאון השואה בירושלים.

2. רשמו חמש שורות: מי הם חסידי אומות עולם  (בצד ימין של העמוד: אודות חסידי אומות עולם).

3. רשמו באלו תחומים סייעו חסידי אומות עולם ליהודים ( בצד ימין של העמוד: אודות חסידי אומות עולם, בשורות האחרונות של הכתבה)

חסידי אומות העולם מצאו דרכים שונות לעזור ליהודים כגון: חפרו בורות, תרומת אוכל, הסתירו אותם, שינוי זהות, בית חדש, וגם לימוד

4.  כיצד בא לידי ביטוי עזרה זו של חסיד אומות עולם בסיפור רוץ ילד רוץ אותו אנו קוראים בכיתה (עמוד 27 בספר). הוא ברך

5. לקטו מתוך הסיפורים (בצד ימין של העמוד: מבחר סיפורים) דמות אחת שזכתה לתואר חסידת אומות עולם. סכמו בחמש  שורות עליה ועל מעשיה לטובת יהודים בשואה.

6. שאלת חשיבה: מדוע לדעתם פעלו חסידי אומות עולם לטובת יהודים בתקופת השואה?

ב-1 לדצמבר 1941 היו יניס ליפקה (Janis Lipke) ובנו בן השמונה עדים לרצח אכזרי של יהודים בריגה. הרצח הניע אותו לעשות כל שביכולתו להציל יהודים מידי הגרמנים ומשתפי הפעולה הלטבים. הוא התפטר מעבודתו בנמל והתמנה למנהל עבודה ביחידה אזרחית שעבדה למען חיל האוויר הגרמני – ה’לופטוופה’. מתוקף תפקידו זה, היה ליפקה רשאי להיכנס לגטו ריגה על מנת לקחת יהודים לעבודה במתקני ה ‘לופטוופה’ בריגה ומחוצה לה. ליפקה סידר כך שלטבים, אנשי סודו, החליפו את היהודים שיצאו מחוץ לגטו ולא חזרו, באופן שבספירה בתום יום העבודה לא היה התגלה לגרמנים מספר שונה מן המספר של אלו שיצאו לעבודה באותו הבוקר. אותם לטבים נכנסו לגטו כשהם עונדים טלאי צהוב על מעיליהם ואחרי כן הסירו אותו ויצאו למחרת עם עוד קבלנים לטבים שבאו לקחת יהודים לעבודה.

ליפקה גם סייע ליהודים להימלט ממחנות עבודה בסביבות ריגה. הוא תאם את בריחתם אגב ביקורו במחנות העבודה, או לחש מסרים במילות צופן מעבר לגדרות התיל. לאחדים מהם נתן תכשיטים וכסף שקיבל למשמרת מקרובי אסירים יהודים, כדי שאותם אסירים יוכלו במקרה הצורך לשחד את הסוהרים. ליפקה הביא לביתו מספר יהודים. סייע לו בכך לטבי בשם קארליס שהסיעם במשאיתו מוסתרים מתחת לערמת גרוטאות. ליפקה הסתיר אותם במקלט שבנה במיוחד בעזרת אשתו יוהנה (Johana) ובנם. הוא גם  תכנן להעביר יהודים בים הבלטי לשוודיה והכין לשם כך סירה. ואולם, התעוררו חשדות, הרשויות התערבו והוא נאלץ לבטל את התכנית. ליפקה הצליח לסלק מעליו את האשמה והשתחרר, אולם אחד משותפיו לתכנית, יהודי בשם פרל, הוצא להורג.

ליפקה רכש חווה ליד דובלה (Dobele) והסתיר שם יהודים. ידידיו הלטבים הסתירו יהודים במקלט תת קרקעי ובמקומות מחסה נוספים מחוץ לריגה. זמן רב שמר על קשרים הדוקים עם כל היהודים שבהם טיפל. כאשר נשקפה סכנה לחייהם, היה ליפקה דואג להעברתם למקומות בטוחים יותר. הוא עסק בהצלת יהודים בין דצמבר 1941 ועד אוקטובר 1944, כאשר שוחררה לטביה בידי הצבא האדום.

ב-1966 העניק יד ושם לליפקה ולרעייתו יוהנה את תואר חסידי אומות העולם. העץ שניטע לכבודם ניצב ליד הכניסה למוזיאון לתולדות השואה.

משימת חשיבה על הספר רוץ ילד רוץ:                                       19.2.2018

יש להעתיק את המשימה לעמוד השלישי ביומן הכתיבה ולענות על השאלות.

עד כה סיפרנו על בריחתו של שרוליק מהגטו ותחילת השוטטות שלו באזור הכפרי הסמוך לגטו.

קראנו כי שרוליק פוגש קבוצת ילדים ומסתקרן לדעת מה הם אוספים בכיסיהם.

בעמוד 34 קראנו כי יש בכיסיהם של הילדים שפגש קופסת גפרורים ושברי זכוכית.

לפני שנמשיך לקרוא, נסו לחשוב אלו חפצים נוספים אספו הילדים בכיסיהם על מנת לשרוד.

היו יצירתיים ורשמו עשרה חפצים/אביזרים נוספים שיסייעו לדעתכם לילדים בהישרדותם ולאיזו  מטרה ישמשו החפצים הללו.

חשבו על תנאי החיים, התקופה (לפני 75 שנה), מזג האוויר הקר בחורף, חוסר במזון, געגועים למשפחה וכ”ו. 

מזון, סכין, כסף, שתייה, בדים, תמונות, תלי, זכוכיות, מגן דוד,

• נא לא לקרוא את המשך הסיפור לפני שכותבים את המשימה