יומני היקר שלום,

 קוראים לי יוסף פיינברג והייתי ממייסדי ראשון לציון , מבני העלייה הראשונה.

 נולדתי בשנת 1856 בעיר סבסטופול שבאוקראינה למשפחה יהודית עשירה.

עליתי לארץ ישראל בשנת 188

 ואני נשוי לברטה האהובה שלי והבאתי איתה את ששת ילדיי.

העלייה לארץ ישראל

פרעות “הסופות בנגב” שפרצו ברוסיה ב־1881 עוררו בי את הרגש הציוני, והצטרפתי לחובבי ציון והחלטתי לעלות לארץ ישראל. לפני שעליתי נפגשתי עם משה לייב לילינבלום, מראשי חובבי ציון, והוא נתן לי מכתב המלצה לזלמן דוד ליבונטין, שנשלח על ידי חובבי ציון לקנות אדמה להקמת מושבה בארץ ישראל. יחד

עם לבונטין חיפשנו אחרי אדמות בדרום הארץ, אך לא מצאנו.

אני חזרתי לרוסיה להעלות את אשתי ואת שני בני, ואת אחי בוריס וישראל פיינברג (אביו של אבשלום פיינברג).

לבסוף, לאחר חיפושים, קנו 3340 דונם באדמת עיון קרא שם הקימו את הבתים הראשונים של ראשון לציון.

החיים בארץ

 כאשר הגעתי לארץ ישנתי באוהלים ובצריפי עץ ,מים לא היה בראשון לציון היינו

צריכים להגיע לבית דג’ן, שהוא כפר ערבי בסמוך לראשון לציון ושם קיבלנו מים.

החיים בארץ היו מאוד קשים, אך האהבה לציון והרגש גבר על כל קושי.

לאחר מכן, התברר שיש שבע משפחות שזקוקות לאוכל ומים ,לכן יצאתי לחפש תרומות והלוואות עבור בני המושבה הנזקקים

הסתובבתי באירופה ולבסוף הגעתי לברון רוטשילד והוא תרם כ-25,000 פרנק .לטובת המושבה

הברון הגיע לביקור ודרש ממני לעזוב את המושבה. אני הייתי פעיל במרידה נגד פקידו במושבה.

פרנסה

כאשר כבר לא הייתה לי ברירה עזבתי את ראשון לציון ועברתי ללוד שם הייתי עם שותף בהפעלת בית בד אשר לא הצליח.

 זמן קצר אחר כך כבר הגענו אני וברטה לפת לחם וניסיתי להתפרנס מעבודה כעגלון, אך גם זה לא צלח.

 לבסוף הגעתי ליפו ופתחתי בית מרקחת פרטי אותו הפעלתי במשך כ- 10 שנים.

הקמתי משק חלב ומצבי הכלכלי השתפר ברוך השם.  קניתי לאשתי ברטה פסנתר כיוון שהיא כל כך אהבה לנגן וחלמה על פסנתר משלה, ובלילות היו באים אלינו איכרים ופועלים ושרים בליווי נגינתה של ברטה.  נבחרתי ליו”ר הוועד של מתיישבי  ראשון ושמחתי מאוד, כך יכולתי לקבל את ההחלטות הנכונות והמושכלות עבור כל .אנשי המושבה

שיר- ביכורי אהבה – המנון העיר ראשון לציון

חינוך

.למדתי כימיה בגרמניה ובשווייץ ורכשתי שליטה בשפות אירופיות
.הבן שלי מרקוס בוגר בית הספר החקלאי והיום הוא רופא
הבן שלי אליהו עשה את לימודיו התיכוניים עשה באלכנסדריה שבמצרים והיום הוא .סופר
בתי אידה למדה גם היא באלכנסדריה וכיום היא זמרת
בתי דורה למדה בבית ספר תיכון שוויצרי
ושאר ילדי עמנואל וסופיה למדו באלכנסדריה

ויכוח עם הברון רוטשילד

אני הייתי בראש המורדים נגד הפקיד הברון יהושע אוסוביצקי.

כאשר הגיע הברון רוטשילד לארץ היה ביננו ויכוח לא הולם בכלל, הברון דיבר אליי במילים גסות וקשות כיוון שיש בידו כסף רב הוא רוצה להחליט בשביל כולנו!!!

הברון קרא לי לעזוב את המושבה.

מכור את נחלתך וצא מפה, כך הוא אמר. אני עניתי לו שכל המיליונים שלו לא יהיה בכוחם להוציאני מכאן והוא ענה לי: אם כך אתה נחשב בעיני כמת.

רפלקציה

נקודות לשיפור:  במקום ללמוד בזום 3 כיתות יחד ללמוד כל כיתה לבד באופן פרונטלי.

רפלקציה

נקודות לשימור:

נהננו מאוד לחקור את יוסף פיינברג, למדנו עליו כל מיני מושגים, היה מאוד מעניין

לחקור אותו.

  עשה וחווה המון דברים בחיים חלקם טובים וחלקם קצת פחות

העבודה הייתה מאוד מגבשת

רואים בתמונה באר המושבה על שם יוסף פיינברג

מגישות: ים איתן ונועם רוסו ח5