כניסת ארה”ב למלחמת העולם השנייה

בספר זה נלמד כיצד נכנסה ארה”ב למלחמת

העולם השנייה על רקע העימות בינה ובין יפן 

החל מאמצע המאה ה-19 החלה יפן להיפתח אל המערב ואחת התוצאות של תהליך זה הייתה תחילתה של התעצמות צבאית של יפן והפיכתה למעצמה צבאית וכלכלית במזרח אסיה.

במה בא לידי ביטוי השינוי ביפן:

א.מעמד הקיסר עלה מאוד ביפן,הונהג בה שלטון ריכוזי חזק עם שירות צבאי חובה.

ב.התחזקו המגמות הלאומיות ועל עליונות הגזע היפני,החלו דיבורים על “סדר חדש” במזרח הרחוק.
ג. הצבא היפני עבר תהליך מהיר של התעצמות בסיוע אמריקאי וגרמני.

כל אלה הפכו את יפן למעצמה באסיה והביאו אותה להתנגשות ראשונה עם רוסיה ב 1905 וכיבוש קוריאה  ואח”כ למלחמה עם סין 1931 וכיבוש מנצ’וריה.

ב1936 נחתם הסכם אנטי קומינטרן בין גרמניה ואיטליה ויפן החלה לדבר על רצונה להשתלט על שטחים במזרח הרחוק כדי לספק את צרכי האוכלוסייה בעלת משאבי הקרקע המוגבלים.

יפן החלה במסע כיבושים נרחב והשתלטה על תאילנד בורמה,וייטנם,לאוס קמבודיה, אינדונזיה,מלזיה,פיליפינים ושורת איים בריטים ואמריקאים באוקיינוס השקט.

בכל מקום הנהיגו שלטון כיבוש אכזרי שכלל שעבוד ודיכוי של העמים המקומיים,שדווקא שמחו לקראת היפנים ששחררו אותם מעול המעצמות האירופיות.

הבעיה של היפנים: השטחים שכבשו היו נרחבים מפוזרים והקשו על ריכוז כוחות ומעבר אספקה סדירה.

בעמודים הבאים תוכלו לראות במפה את יפן ואת הכיבושים היפנים במזרח אסיה:

מדיניות ארה”ב במזרח הרחוק:

ארצות הברית החלה להתעניין במה שקורה במזרח הרחוק וברחבי האוקיינוס השקט החל מאמצע המאה ה-19, זאת לאחר השלמת ההתיישבות האמריקאית בחוף המערבי של יבשת אמריקה.

אחד הביטויים לגילוי העניין האמריקאי באזור זה הוא ההשתלטות על הוואי ב1853 והפיכתה לאחת ממדינות ארה”ב וכן ההשתלטות על הפיליפינים ועל שורת איים נוספים באזור דרום האוקיינוס השקט.  

ארה”ב, שראתה את מסע הכיבושים היפני כפוגע באינטרסים שלה באזור, הטילה חרם כלכלי על יפן ומנעה ממנה ליבא דלק ונפט מארה”ב ,דרשה ממנה לסגת מיד מכל השטחים שכבשה בתמורה לחידוש היחסים הכלכלים בניהם,בנושא זה התנהל מו”מ  בין המדינות,מו”מ שלא נשא תוצאות.

החרם שכנע את יפן שאסור לה לסמוך על שתוף פעולה של המערב והיא צריכה לספק בעצמה את צרכיה וזאת ע”י השתלטות על מושבות דרום מזרח אסיה העשירות.

היחס שהפגינו היפנים כלפי השבויים שתפסו וכלפי העמים שכבשו היה אכזרי מאוד כולל ניסויים בנשק כימי וביולוגי,הפניית שבויים לעבודות כפייה חטיפה ואונס נשים. 

“היפנים היו היחידים שהשתמשו בנשק ביולוגי בהיקף נרחב בזמן המלחמה. יחידה 731 פעלה במנצ’וריה תחת השם הציני במיוחד ‘היחידה להגנה מפני מגפות ולאספקת מים’. אלפי שבויים סיניים נרצחו בניסויים שבוצעו בבסיס היחידה סמוך לעיר חרבין. בוצעו ניתוחים רבים ללא הרדמה, אנשים נקשרו לעמודים לפנו שפוצצו פצצות אנטרקס בסביבתם. נשים הודבקו בעגבת בתנאי מעבדה. אזרחים שחיו סמוך לבסיס נחטפו והוזרקו להם וירוסים קטלניים. חיידקי כולרה, דיזינטריה, דבר וטיפוס פוזרו, לרוב מן האוויר, ולעיתים בפצצות פורצלן ששיחררו זבובי מגפות.
נעשה ניסיון כושל לתקוף את האמריקנים בפצצות אלה בסאיפן, אבל האוניה שהובילה את החרקים הלוחמים הוטבעה בדרך.

אין ויכוח לגבי העובדה שהיפנים ניסו להרוג מיליוני אנשים באמצעות נשק ביולוגי. מה שפחות ברור הוא המידה שבה הם הצליחו לממש את זממם. מספר גדול של סינים ניספו במגפות בין 1936 ל-1945, וסין המודרנית מייחסת את רוב האבידות לפעילות היפנית. במונחים כוללניים הטענה נכונה, משום שגם המחסור והרעב היו תוצאה של התוקפנות היפנית. אך לא הוכח שיחידה 731 הייתה אחראית ישירות לכל מה שקרה. לדוגמה, יותר מ-200,000 אנשים נספו במגפת הכולירה שפרצה ב-1942 במחוז יונאן. היפנים שחררו חיידקי כולירה באזור זה. אבל מגפות רבות כאלה התרחשו גם כשהם לא עשו זאת. עם הטכנולוגיה באותה תקופה, היה קשה להפיץ מחלה לפני דרישה בהטלה מן האוויר, ואולם אם מאמציהם של היפנים לחולל רצח עם לא עמדו בציפיות, הרי האחריות המוסרית של העם היפני אינה מוטלת בספק. “

(מתוך מקס הייסטינגס”נפתחו שערי הגיהנום הוצאת מודן עמ’ 469-470)

מדיניות הפנים של ארה”ב בשנות השלושים:

ארה”ב ספגה זעזוע כלכלי קשה מהמשבר של 1929 וחילופי השלטון ב1932 ועליית רוזוולט לשלטון רק העמיקו את התחושה האמריקאית כי על ארה”ב לשקם את כלכלתה ולא להתעסק במה שקורה באירופה.

התוצאה היא המשך מדיניות הבדלנות האמריקאית- מדיניות שאפיינה את ארה”ב מסוף מלחמת העולם הראשונה.

חשוב לזכור כי רוב האוכלוסייה תמך בבריטניה ואולם היו גם חוגים לא מעטים שהביעו אהדה לנאצים. (צארלס לינדברג,ג’וזף קנדי) 

במה באה לידי ביטוי מדיניות זו:

1.המהלך היחיד שעשתה ארה”ב בתחילת המלחמה, היה אישור חוק שיאפשר לאנגליה וצרפת לרכוש בארה”ב ציוד מלחמה תמורת תשלום במזומן.
2.נפילת צרפת באמצע 1940 (נק’ מפנה) וההפצצות הכבדות על בריטניה עוררו את דעת הקהל האמריקאית נוכח הסכנה מצד גרמניה והפחד שארה”ב תישאר לבדה מול האיום הנאצי,הקונגרס הקציב לבקשת הנשיא סכומים אדירים לחימוש הצבא ותעשיית הנשק האמריקאית החלה לעבוד בקצב מוגבר.
3.בספטמבר 1940 נחקק חוק גיוס חובה לגברים, חודשיים אחר כך נבחר לכהונה השלישית ברוב גדול-חיזוק עמדתו.
4.במארס 1941 נחקק חוק “החכר והשאל” שאפשר לנשיא למכור להחכיר או להחליף נשק לכל מדינה שיכולה לדעת הנשיא לעזור בהגנת ארה”ב וזה אפשר לרוזוולט להזרים כמות גדולה של נשק לברה”מ ולבריטניה.
רוזולט טען כי “לא ירחק היום, שהן לא תוכלנה לשלם את כל תמורתם במזומנים אין אנו יכולים לומר להן ואין אף בדעתנו לומר להן כי עליהן להיכנע משום שאין באפשרותן לשלם תמורת הנשק שהן כה זקוקות לו”.

עוד זוית על יחסי ארה”ב עם גרמניה באותה תקופה:

5.אוגוסט 1941 – ניסוח האמנה האטלנטית בין רוזוולט וצ’רציל שבה נקבע כי שתי המדינות יאבקו יחדיו נגד האויב הנאצי, ולאחר שינצחו יפעלו להקים עולם טוב יותר שבו יהיו “שלטון עצמי וריבונות לכל עם,וכינון שלום עולמי שיבטיח לכל אדם חיים של חופש ללא פחד ומחסור” – הבסיס להקמת האו”ם.
חשיבות ההצהרה- אבן יסוד לחזית המשותפת נגד התוקפנות הנאצית שארה”ב ראתה עצמה חלק בלתי נפרד ממנה.

למרות זאת, ארה”ב לא הצטרפה בשלב זה למלחמה למרות הציפיות הבריטיות,נמנעה מתגובה כלפי גרמניה אפילו כאשר הגרמנים הטביעו אוניות אמריקאיות והמשיכה לקיים קשרים דיפלומטיים עם גרמניה עד סוף 1941.
במקביל לכל אלה עדין התנהל מו”מ בין ארה”ב ליפן ואולם למרות שמנהיגים ניסו למצוא פתרון למשבר,אנשי הצבא והממשל בשתי המדינות התנגדו לכל ויתור והכשילו את ההסכם.
נוספה לכך חשדנות של המנהיגים שנבעה מתלות מוחלטת בתרגום המסמכים שהגיעו לידיהם תרגום שהיו שגוי מאוד בחלקו.

המתקפה היפנית על פרל הרבור:

בשעה שהתנהל המו”מ ב7.12.41 (יום א)ביצע חיל האוויר היפני התקפת פתע  בראשות 189 מפציצים על בסיסי הצי האמריקאי שנמצאים בנמל פרל הרבור (נמל הפנינים) באיי הוואי.
האמריקאים קיבלו בחודשים שקדמו למתקפה ידיעות מודיעיניות לכך שעשויה להתבצע מתקפה, ואולם לא ננקטה שום פעולת מנע או פעולת הגנה.
יש היסטוריונים שטוענים כי רוזוולט לא עשה דבר והיה מוכן לספוג את המתקפה כדי שדעת הקהל בארה”ב תשתכנע כי יש להצטרף למלחמה ולעזור לבריטניה וברה”מ.

התקפה הצליחה,ותוך שעות ספורות הושמדו כל 19 האוניות ו 120 המטוסים האמריקאים שהיו בבסיס על הקרקע כ 2400 חיילים נהרגו,(במקביל הותקפו בסיסי צבא אמריקאים בפיליפינים,למזלה של ארה”ב 3 נושאות מטוסים שלה היו בלב ים ולא נפגעו.
ההתקפה ארכה כשעתיים בלבד! מ7.58 בבוקר ועד 10:00.
זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שארה”ב מותקפת ע”י מדינה אחרת בשטחה הריבוני. (פעם הבאה תהיה ב11.9.)
האמריקאים לא שיערו שיפן תתקוף את הוואי שנמצאת במרחק של 6000 ק”מ מחופיה,בתגובה הכריזו עליה מלחמה יחד עם בריטניה.
יפן הכריזה מלחמה על ארה”ב ובריטניה, וכמוה עשו גם איטליה וגרמניה שהכריזו מלחמה על ארה”ב, וכך הפכה המלחמה למלחמת עולם.

נאום נשיא ארה”ב פרנקלין דלינו רוזוולט לאחר המתקפה היפנית בפרל הרבור:

“…אתמול ,7 בדצמבר 1941 יום שייזכר לדיראון עולם ,הותקפה ארה”ב במפתיע ובזדון בידי כוחות הים והאוויר של הקיסרות היפנית.

ארה”ב קיימה יחסי שלום עם מדינה זו…ממשלת יפן פעלה במכוון כדי להוליך שולל את ארה”ב בהצהרות שווא של תקווה להמשך השלום…

צר לי לומר לכם כי חייהם של אמריקנים רבים מאוד אבדו..

אני מבקש מן הקונגרס להכריז כי מאז ההתקפה השפלה מצד יפן..קיים מצב של מלחמה בין ארה”ב לבין קיסרות יפן”

בעמוד הבא תוכלו לראות את מפת התקיפה:

כיצד השפיעה הצטרפות ארה”ב על השינוי במאזן הכוחות במלחמה:
א. הפך את המלחמה ממלחמה אירופית למלחמת עולם.

ב. תוספת כוח משמעותית לבריטניה (במיוחד נשק וחיילים) שהייתה נתונה לבד במערכה.

ג. מעתה שתי המעצמות העולמיות נוטלות חלק במלחמה נגד גרמניה.

והנה סרט שימחיש את כל מה שלמדנו עליו:

וכך זה נראה בקולנוע מהסרט המפורסם של שנת 2001:

פעילות לסיכום כל נושא המלחמה כולל ההכרעה נמצאת כאן