ביישוב קטן בגליל הקרא “אמירים” גר ילד מתוק ושמו רמי.

רמי לומד בכיתה ד’, יש לו המון חברים והוא מאוד אוהב את הלימודים.

יום אחד, בלי שום התראה מוקדמת הגיעה לפתע מחלה מפחידה ומאיימת

הקורונה

רמי מצא את עצמו לבד בביתו מול המסך ימים שלמים בלי חברים,

לומד רחוק מבית הספר והמורים.

לאחר כמה ימים המורה לימדה את התלמידים

מהי למידה שיתופית.

השמחה בקרבו הייתה אינסופית!

רמי כבר לא הרגיש בודד,

 הוא עבד עם החברים בהנאה גדולה, בשיתוף פעולה

והרגיש שאפילו שהתקופה לא קלה, הוא כבר יכול להתמודד.

רמי היה מאושר, הוא לא האמין שאפשר ללמוד מבלי להיות בכיתה.

הוא הרגיש שזאת הייתה למידה משמעותית ומהנה.

הוא אמר להוריו שגם כשהקורונה תיגמר,

הוא לעולם לא ישכח את המיומנות החשובה הזאת,

היא לעולם תישמר!

הסוף