מהפכת האסלאם

שלום, קוראים לי דוד אני ילד יהודי שחי באל מדינה ואני שייך לשבט הקורייט’ה. אני כותב את היומן הזה כי אני מרגיש שמשהו רע עומד לקרות. כבר כמה ימים שאני מרגיש שאמא ואבא מסתירים ממני משהו, גם אחותי דנה מתנהגת בצורה קצת מחשידה. היום בבוקר קמתי ורציתי ללכת לסופר לקנות לי את ארוחת הבוקר שלי, שוקו ולחמניה, כמו בכל בוקר. אבל אבא שלי שמעון לא נתן לי לצאת מהבית בטענה שהיום כל המשפחה תשאר בבית בגלל שהדודה שלי מבלגיה אמורה להגיע לביקור. אז שאלתי אותו איך זה קשור לזה שאני רוצה לאכול ארוחת בוקר אז הוא ענה לי: “דודה גלית תגיע בעוד שעה ותביא איתה את המאפים שאתה אוהב תאכל אז”. האמנתי לו, אבל עדיין, משהו בקול שלו נשמע לי מאוד חושש, הוא דיבר בטון של: אני רוצה להרגיע אותך אז הנה ההסבר (לא בטוח בעצמי שזה יקרה), ואני שונא שהוא עושה את זה, זה הדבר הכי מעצבן שבן אדם יכול לעשות – לשקר. טוב בקיצור, דודה גלית (כמובן) לא הגיעה ואבא עדיין סירב לתת לי את מה שהכי רציתי – את האמת. אז בדיוק עכשיו, כשאני כותב את היומן הזה יש דפיקות בדלת. חבר של אבאשלי, יוסי נכנס. אבא מזמין אותי לקפה ועוגה בזמן שאני מצטט לשיחה שלהם. יוסי סיפר לאבא אל איזה שמועה על “משוגע” אחד – מוחמד שאומר שאיזה מלאך התגלה אליו ואמר לו שהוא הנביא של אלוקים ושהוא צריך להפיץ את דברי האל ודת חדשה. משוגע לגמרי המוחמד הזה.