מכתבים לאלוהים שלי

עוד מכתב לאלוהים שלי

שלום חבר,

אתה ולא אחר.

חלפתי הבוקר באטיות

ולמרות שלא חסרה לי סבלנות

מיהרתי שלא כהרגלי,לשוב.

הבחנתי בצל שחולף לצידי, צל חשוד,

מלווה אותי כמו הצל של עצמי,רק אחר…

גוון שונה,מרקם נוסף על החול וממשיך כל הזמן לגדול.

מלווה מרחוק ובכל זאת קרוב.הפניתי ראשי ואיש לא חלף לצדי.

גם אתה היית קרוב כדי לזהות את ההלך ברחוב או שמרוב עייפות

החמצת מבט ונותרתי עם סימן שאלה מוכר וחוסר שקט מוחלט ?

אלוהים שלי אתי

אלוהים שלי אתי
כל הזמן,בכל מקום,מכל סיבה.
אלוהים שלי נמצא
במקומות החבויים והקטנים
ממש כמו במצבים הגדולים
והחשובים ביותר.
הוא שותה אתי תה נענע
בכל בוקר בחצר,
ונשען אתי ביחד מעל הגדר.

תולה אתי כביסה אחת לשבועיים.

ממתין לי בכניסה בכל יום פעמיים

וזוכר: שאני מאמינה בו ללא סייג

ואין לי צורך כלל וכלל
לחזור לשם כך בתשובה
או לענות על שאלה שלא מן המניין
כי אין לי בכך כל עניין.

אלוהים שלי אתי ואני אתו
למרות שהוא עלום ובלתי נראה
הוא משתקף אליי מעיניו של כל אדם
וכך אני לומדת לאהוב את העולם

תגובות

אתי הרץ נפלא

לאה גבאי-  פיך הפיק מרגליות 😊

Miriam Sidi –  כתיבה מדהימה,
שיר חודר לנימי הנשמה

חנהלה אקסלמן משששששששששששששששו. <3

מאיר בר-זיו תודה על המסר היפה,בעלי אמונה טובתם טובת כולם…….שיר מלא חוכמה מנוסח ביופי ותקווה תודה לך עדנה . פשוט ולעניין אהבתי

איפה המחבוא שלך אלוהים שלי ?

פעם,בהיותי ילדה קטנה,בערך בת עשר,הסתתרתי בין ענפי התירס,

העומדים זקופים בשדות,בינם לבין ערימות החציר המסודרות.
תהיתי בקשר למחבוא שלך.מתחתי כל שריר וגיד בגופי
כדי לנסות ולגלות את מיקומך,ממש כמו נערת גומי בקרקס.
צללית שיער קלחי התירס היתלה בי וגרמה לי להאמין שאתה מסתתר מאחורי גבי.

ככל שהתאמצתי להפנות את ראשי בתנועה סיבובית זריזה,

לא עלה בידי לראותך…לראותך ??? אולי לחוש בנוכחותך ???
אכלתי את קלח התירס החלבי ללא בישול או קלייה על האש.
טעמו היה כל כך ראשוני,שהאמנתי שמשכנך הוא המשפיע עליו.
הזדמן לך אי פעם לאכול קלח תירס חלבי בהחבא בשדה התירס שלי בכפר ביל”ו

ומבלי שאיש הפריע את מנוחתך כמוני,ממש כעת ?
והטעם – מצא חן בעיניך טעמו או שחושים הם לא התחום המצטיין שלך ?
תן סימן קל ואבין את הרמז מיד,אם אכן כן או לאו,
מה עם חוש הריח – קיים ?מאמינה שכן ומאד.ניחוח התירס מופלא,מחייה נפשות,

כמעט כמו הריח של לחם אפוי בתנור…כמעט…

ממליצה בחום,שווה לנסות,אם לא תנסה איך תדע ?

על המים

נחה על המים בבריכה רחבת ידיים.

המנורות העגולות שמאירות את פניי מסנוורות ומכאיבות לי בעיניים.

שקט סביב,אין חוגי שחייה לילדים או לבוגרים.הבריכה פרטית רק עבורי.

מצמצמת מבטים לחמוק מהסינוור.קצת מתיחות על מעקה נושן דהוי.

מבט חפוז מבעד למשקפת.המציל קורא בנחת ועובד הניקיון הסודני

משתעמם עם הנייד על מעקה העץ,ממתין שבמקלחת יתפנה המקום ויוכל להיכנס ולנקות.

מישהו המציא את האינטרנט לאלו שלא מסוגלים להעסיק את עצמם מיוזמתם.

צל מונח על קרקעית הבריכה והוא אינו דומה לאף אחד מאלו שחלף על פניי בכניסה.

צל האלוהים נח לצידי ונע מולי בקצב שלי.רק הוא ואני,המים והשמים

שמשתקפים מעבר לחלון השקוף.פעם הוא נגלה אליי בין ענפי הברוש.

בהזדמנות אחרת בחדר הלידה.בכביש הראשי בזמן תאונה,

כעת על תנועת מים קטנה שאיש לא יוכל לזהותה זולתי.מחר עם בוקר אבדוק את השמיים,

לראות הכלו המים בענן האפור הנמוך שדרכו בצבצו קרעי תכלת חפים מאפור

ששמרו לי על קשר בטוח וקרוב לאלוהים על פי בקשתי,

שוחים ביחד,אלוהים שלי ואני בקצב אחיד,נותרנו אחרונים ויצאנו ראשונים.

מכתב לאלוהים

אלוהים שלי בשירים אתה מאחורי הברוש,אצלי אתה בלב ובמחשבות.לא זכר ולא נקבה

לא לובש מחלצות ולא מחלק פקודות.שומע,רואה ומקשיב.

מעבר להרי החושך,בין מחילות העפר במדבר.פותח וסוגר דלתות,משמח ומעציב כבחירתך.

יש לי השגות שנים רבות,לא תמיד מבינה את הסיבות.לוקחת את הטוב ומעצימה.מהרע בונה הרים וגבעות..כיצד ואיך,כך ואחרת ומודה ביני לביני שאין לי תשובה.אתה רואה אותי דומעת ולפעמים תוהה,

,עוצרת ומנסה מחדש.אלוהים שלי,אם בחרת בברוש זה בסדר,אני מעדיפה את הרפת

ואת ריח האקליפטוס והאדמה החמה,אם אפשר אודמת,מגוננת,שומרת על יושביה פנימה

ועל אלו שמעל להמשיך קדימה ולראות.כשגדעתי את העץ כפעולה ראשונה של התמודדות עם פרידה,

גיליתי מאחוריו את הברוש הגבוה.דק וארוך,ללא צל ופריחה,אבל ירוק עד

עם אצטרובלים קטנים וסגורים – אהבתי…עד היום עדיין מיצרה על העץ

ומתנחמת בעובדה שהצמיח ענפים רבים במקום הגזע העבה ופריחתו רבה.

כשהשמש מסנוורת אותי מבעד לענפיו הסבוכים אני מבינה את הסיבה

שבעטייה אתה מאחורי הברוש,צפוף מאד בתוכו,בצידיו זה בלתי אפשרי,

לפניו עוברים בני תמותה בכל זמן ורואים הכל מכל כיוון.

אז אני אתך גם מעבר,מבטיחה להמתין גם ברפת עד שתחליט לצאת.

כל החיים לפני,לא ממהרת,רק תן סימן.

על פי דרכו

אלוהים ברא את האדם על פי דרכו.
עיניים שתיים,צוואר זקוף אחד.
זוג רגליים להלך ביחד או לבד.
ראש עגול שמכיל כמעט הכל,
תאים אפורים ומיידע אין ספור.
ויהי בוקר ויהי אור ובא לעולם נחש ערמומי

ופקח את עיני חוה לראות את אדם במבט נוסף

איפה המחבוא שלך אלוהים שלי ?

פעם,בהיותי ילדה קטנה,בערך בת עשר,
הסתתרתי בין ענפי התירס
העומדים זקופים בשדות,
בינם לבין ערימות החציר המסודרות
תהיתי בקשר למחבוא שלך.
מתחתי כל שריר וגיד בגופי
כדי לנסות ולגלות את מיקומך
ממש כמו נערת גומי בקרקס.
צללית שיער קלחי התירס היתלה בי
וגרמה לי להאמין שאתה מסתתר מאחורי גבי.
ככל שהתאמצתי להפנות את ראשי

בתנועה סיבובית זריזה
לא עלה בידי לראותך…לראותך ???

אולי לחוש בנוכחותך ???
אכלתי את קלח התירס החלבי

ללא בישול או קלייה על האש.

טעמו היה כל כך ראשוני שהאמנתי שמשכנך הוא המשפיע עליו.

הזדמן לך לאכול קלח תירס חלבי בהחבא

ומבלי שאיש הפריע את מנוחתך כמוני ?
והטעם – מצא חן בעיניך או

שחושים הם לא התחום המצטיין שלך ?
תן סימן שאבין את הרמז אם אכן או לא,
מה עם חוש הריח – קיים ?מאמינה שכן ומאד…
ניחוח התירס מופלא,מחייה נפשות,
כמעט כמו הריח של לחם אפוי בתנור…

כמעט…ממליצה בחום.

כוח עליון

מאמינה בכל לבי

שיש דבר כזה “כוח אלוהי “.

שאין לנו שליטה עליו

אך יש ויש בו שליטה במצב.

מחייגת …

בלחיצה על הספרה האחרונה

נשמע צלצול הטלפון מאותו מנוי בחזרה,

עדיין לא שמעתי את צליל הטלפון

שאליו חייגתי והקול מעבר לחוגה שואל :

איך ידעת שאני מחפשת אותך ?

“לא ידעתי”עניתי בתגובה,

יד אלוהים הייתה בעבודה.

כן,כך אני מאמינה.

חזרתי שוב

חלף זמן,מדברת אתך בכל הזדמנות.

שאלה לי אליך :

דם סמיך ממים או שזו סתם עוד גזירה משמים ?

ממתינה – לוקח לך זמן למחשבה.

גם אני לקחתי את הזמן,הרבה זמן.

נכון שמשפחה לא בוחרים והפתגם החשוב אומר : ” טוב שכן קרוב מאח רחוק”,

בכל זאת מרגישה חלק ממשפחה מאד נרחבת.

השכנים מאד קרובים,מחליפה איתם צמחים.רואה אותך מהנהן לעברי מתוך קליפת אגוז.

כן,אוהבת להשריש ולחלק לשכנים,לחברים,לעצמי.

דם סמיך ממים ובוורידים של התאנה זורם דם ירוק,

מאותו סוג דם שלי עד כמה שזכור לי  – RH+.

יכולה לתרום לה תרומת דם והיא תצמח לצידי לנצח(?).

מצחיק הרעיון נכון ? גם אני צחקתי ולאט לאט הבנתי שגם זה יקרה בעתיד.

מה,לא השתילו מסתם של חזיר בלב של אדם ?

בתקווה שלפני ההשתלה היה צנוע ולא “חזיר/ אנושי”

ושההשתלה הצליחה ובמקרה הרע ממילא היה חזיר בלבו

ובמקרה הטוב הפך לרחמן ונדיב.כך או כך,מדע ההשתלות התקדם

ועם הזמן יתפתח יותר וגם אני אעבור החלפת מסתמים

ולא משנה לי אם זה יהיה מסתם של חזיר או של צבי

העיקר שהדם בו יהיה סמיך ומשפחתי כמוני.