יום שישי בהיר אחד החליט האפיפיור לצאת למסע שמטרתו הוא להשתלט על הקבר של ישו ועל השרידים הקדושים.

האפיפיור יצא אל העם ופתח בנאום מרגש ושנגע בליבם של המאמינים, האפיפיור הלהיב את המאמינים בנאום בעזרת כמה דברים שעושים המוסלמים:

 “גזע זר וארור הגיח מפרס ופלש לארצות הנוצרים האלה ושדד אותם לאש ולחרב”

” יש מהנוצרים שהובילו אותם בשבי , אחרים הכריעו למות , אחרים עשו מטרה לחציהם”

” את הכנסיות השמידו או הפכו למסגדים”

ועוד סיבות רבות…..

קוסטי קוסטניקו אחד מהאמינים נלהב לצאת למסע ולהפוך לצלבן מכיוון שהאפיפיור שכנע את המאמינים שמי שיצא למסע יקבל: כסף, אדמות, שישו יסלח על כל החטאים שעשו.

קוסטי עזב את משפחתו בכדי לצאת למסע ואמר שאולי לא יחזור. קוסטי ביקש מחבריו שישמרו על משפחתו, קוסטי שאל אם מישהו מרגיש פגוע בגלל שעשיתי לו משהו או שאני חייב לו משהו שיצעד קדימה וידאג לכפר על כך.

שנה עברה וקוסטי לארצות ולכפרים שלא הכיר, הוא ראה שבטים מוזרים שחשב שהם אינדיאנים אבל בסוף מסתבר שהם יהודים.

כאשר לקוסטי ולחבריו למלחמה נגמר המזון הם התחילו לשדוד ולהרוג כפרים שמצאו בדרכם, קוסטי ראה זוועות שלא יוכל לשכוח לעולם: אנשים מתים, כפרים נשרפים, ילדים נרצחים ועוד זוועות רבות שלא ניתן לתאר.

 לאחר שקוסטי וחבריו למלחמה הצליחו להגיע לירושלים והצליחו לכבוש את קבר ישו והשרידים הקדושים התפלל לישו שיחזור למשפחתו במהרה ושלא ימות.

לאחר כשנתיים ולאחר ניסיונות רבים וכושלים של המוסלמים להשתלט בחזרה על ישראל, קוסטי חוזר הביתה לצרפת לז’נוויל (עיר מולדתו) ולמשפחתו ולשני בניו רואה קוסטי שכפרו נשרף ונרצח בידי המאמינים המוסלמים בכפר, כך גם משפחתו וחבריו.

קוסטי קיבל זאת קשה לקח חרב התחיל להילחם בכפרים המוסלמים מסביב ולבסוף מת.

סוף