עבודה בהיסטוריה 40%

עבודה בהיסטוריה 40%

מגישים: אור חייה קופולה,דוד נהוראי דהן

כיתה: י”א 5

מורה:ג’ואן

האירועים הנבחרים:

חרם אחד באפריל-1.4.1933

ליל הבדולח-10.11.1938

חרם אחד באפריל

היה זה יום בהיר שנראה כאילו זה הולך להיות יום נפלא , אני אלברט אדלשטיין לא הייתי מוכן לאירוע שישפיע רבות על העם היהודי העונה לשמו חרם אחד באפריל.

 באותה תקופה הייתי כבן 24 אבל אני זוכר את היום הזה במו עיניי, בהתחלה השתלבנו עם הגרמנים כשווים ואפילו אימצנו את אורך חייהם אך לא כל הדברים היו בהירים לעיניי האנשים

לאחר זמן מה התחילו להגיע תנועות אנטישמיות שהכפישו את שם היהודים ואפילו רצו להעביד ולסלק אותם מגרמניה הדיווח על ההתקפות האנטישמיות בגרמניה ותגובות היהודים בעולם על כך, כונו על ידי הנאצים “תעמולת הזוועה”

כולנו חשבנו שזה ירגע, לפני רגע כל יום היה יום בהיר שמח וסך הכל טוב לכל יהודי גרמניה

 אתם בטח חושבים לעצמכם “למה לא עברתם” או “למה לא נלחמתם על כבודכם ועל מקומכם” והסיבה הפשוטה היא שבשלטון של היטלר הדבר נחשב כמעט בלתי אפשרי בסופו של דבר האנטישמיות רק גדלה וגדלה וגרמנייה נהייתה פחות “נחמדה” עם כל שנייה שעברה וכבר לא היה אפשרי להגר למדינות אחרות מכיוון שלא היה למי להגר וגם גרמנייה לא נתנה לנו להגר לעומת זאת  העורך של העיתון הנאצי ד”ר שטירמר.

 באותו יום, ה-28 במרץ, הוצא צו שקרא להקמת ועדות לתכנון וביצוע של “חרם מאורגן נגד עסקים יהודיים, סחורות יהודיות, רופאים יהודים, ועורכי דין יהודים”, שתהיינה אחראיות “להבטיח שלא ייגרם כל נזק לחפים מפשע אבל לחלופין יגרום נזק רב ככל האפשר לאשמים” לסיכום יום החרם נגד היהודים באחד באפריל היה אחד הימים היותר שחורים לקהילה היהודית בגרמניה ואפילו בעולם.

ליל הבדולח

ליל הבדולח הוא אירוע שקרו בו כמה דברים, אני זוכר שבאירוע נערך בכל רחבי אוסטריה וגרמניה פוגרום בנו, היהודים.

אני אלברט אדלשטיין זוכר גם שבתום המאורעות שנמנו, על פי דו”ח נאצי, 91 הרוגים יהודים, אך על פי הערכות מאוחרות יותר המספרים גבוהים משמעותית: לפחות 400 הרוגים ישירים, פחות 400 נוספים שמצאו את מותם בהמשך במחנות הריכוז בהם נכלאו, ועוד רבחם שהתאבדו כתוצאת הפרעות.

אני זוכר את רסיסי הזכוכיות הרבים שהצטברו על הארץ כתוצאה מניפוץ הזגוגיות של בתי מגורים, בתי כנסת, מוסדות ציבור ובתי עסק רבים של יהודים תושבי גרמניה, ליל הבדולח התרחש ביום השנה הכפול לפושט במרתף הבירה ולמהפכת נובמבר שזהו יום חשוב בלוח השנה הנאצי.

מהלך הפוגרום בנו, “ליל הבדולח”: ליל הבדולח החל בלילה שבין ה – 10-9 בנובמבר, עת המון גרמני ואוסטרי משולהב בהנהגת אנשי ה- S.S וה – D.S ,התנפל על יהודים ברחבי גרמניה ואוסטריה. ליל הבדולח היה מבצע מקיף והוא היווה פגיעה בסמלים המרכזיים של החיים היהודיים בגרמניה.

ההתנפלות הייתה על יהודים ברחוב, על מבנים של יהודים, על בתי כנסת, ועל חנויות של יהודים. יותר מ – 1000 בתי כנסת ברחבי גרמניה הועלו באש, מאות חנויות ובתים של יהודים נהרסו והוצתו. כ – 90 יהודים נרצחו, מאות נפגעו, 30 אלף יהודים נעצרו ורבים נשלחו למחנות ריכוז.הנזקים שנגרמו היו כבדים ביותר והיהודים הם שחויבו לתקנם. הוטל על היהודים גם קנס כספי גבוה לכיסוי הנזקים. לפוגרום היו שלוש מטרות: להגביר את אווירת הזעם של ההמון הגרמני כנגד היהודים, להרחיק את היהודים מתחומים בכלכלה שעוד היו מצויים בהם ולהעשיר את קופת המדינה, 11 ובנוסף, לעודד עוד יותר את ההגירה היהודית מחוץ לגרמניה ואוסטריה, שהייתה איטית מדי בעיני הנאצים. ליל הבדולח כונה כך בשל הכמויות האדירות של זכוכיות שהתנפצו באותו לילה ולמעשה הוא מסמל ליהודים את המעבר משלב האלימות המילולית ושלב החקיקה, לשלב האלימות הפיזית ולמעשי פוגרום מתוכננים על ידי ההנהגה. ליל הבדולח הוכיח כי דמם של היהודים הפך הפקר, ביטחונם האישי אינו ברור עוד וכי אין להם מה לחפש בגרמניה.

ביבליוגרפיה:

חרם אחד באפריל-ויקיפדיה,יד ושם

ליל הבדולח-ויקיפדיה,אינציקלופדיה יהודית דעת