עבודת שורשים 2020

שם המגיש: מתן לוי

פרק ראשון: “אני ומשפחתי”

:על עצמי

 אני: נולדתי לנעה ויחזקאל לוי בבית החולים איכילוב שבתל אביב בתאריך: 29.8.2007. בהתחלה החליטו לקרוא לי גלעד אך יום אחר כך החליטו שגלעד לא מתאים והחליטו לקרוא לי: מתן, כמו מתנה רק לא בנקבה אלא בזכר. כינויי בישראל הם: מתני, מתנצ’וק, מתנולי, תותי, תות, צ’ון, תנתוש, מתן (במילרע), מתן (במילעל), מתיו, מיידן, מתות, מתותי. תאריך הלידה הלועזי שלי הוא:29.8.2007, ותאריך הלידה העברי הוא: ט”ו באלול שנת התשס”ז.

נולדתי בבית חולים איכילוב שבתל אביב, ישראל, וגדלתי בהוד השרון. זו הייתה לידה מתוכננת עם תהליך של זירוז. יומיים לפני ההזמנה ללידה התחילו לאימי הצירים. לפי דבריה הייתי תינוק חזק ונודניק וכל הזמן בעטתי, אולי זה מסביר את אהבתי לכדורגל כשהייתי גדול יותר. נולדתי במשקל: 3.400 ק”ג וזהו המשקל הגדול ביותר בלידה מבין אחיי. אמי מספרת שהתחלתי לינוק מאוד מהר ובתיאבון גדול.

חושבים עליי ש…:

הוריי חושבים עליי שאני ילד מיוחד, שאני ילד יפה תואר וחתיך, שיש לי חושים חדים, שאני חד אבחנה וקולט אנשים וסיטואציות. שאני יודע איך לכבד אנשים מבוגרים, שאני חבר טוב, שנחלץ לעזרת חבריי כשצריך, שאני ילד חכם ופיקח ושיש לי תיאבון גדול תמיד, ושאני מוכשר בכדורסל.

שלומי הדוד שלי חושב עלי שאני ילד מקסים מדהים ויפיוף, שחקן כדורסל מכונן, הוא גאה בי בכל הזדמנות. מתלבש כמו סטייליסט.

סבתי, דליה, חושבת עליי שאני ילד הכי מקסים בעולם, שאני ילד חביב ומתחשב, שאני ילד שאוהב לעזור לכולם, ושהיא אוהבת אותי. שאני חתיך, תלמיד טוב, שאני נחמד ומכבד, ושאני משתדל להתקדם בכל דבר.

אחי הקטן חושב עליי שאני אח מנשק, שאני רזה, ושאני טוב בכדורסל אבל לא יותר מאחי הגדול, שאני אוהב את הלחיים של אחי הקטן, ושאני מר טלוויזיה. אחי הגדול חושב עליי שאני ילד מתמיד, עם חוש טוב לאופנה, פרטנר טוב לחיים, אח טוב, שאני טוב יחסית לגילי בכדורסל, ושיש לי חוש הומור.

אני חושב על עצמי שאני טוב בכדורסל ובלאכול, שיש לי חברים טובים ושאני יכול לתקשר איתם בצורה טובה. שאני יודע לכבד אנשים; מבוגרים בפרט, שאני אוהב את המשפחה שלי ואת האחים שלי ואוהב להיפגש איתם.

שנות חיי מינקות ועד בגרות…

בפעוטון: אני זוכר שהיו לי גננות שאהבתי ושבימי שישי בקיץ היו מגלשות מים ואבא שלי היה בא לבקר וגם אחי הגדול.

בגן: אני זוכר שאהבתי לשחק עם הילדים והייתה חצר גדולה ואוכל טעים מאוד, אני זוכר את חג סוכות שבו היו מקימים בגן סוכה גדולה וכל הילדים היו אוכלים בה.

בבית הספר: בבית הספר הסתדרתי מיד, היו לי חברים רבים מההתחלה ועד הסוף ואם היו מריבות למחרת בבוקר היינו באים לבית הספר כאילו לא קרה כלום. היו לי את המורים הכי טובים ונחמדים בבית ספר ומורה אחת אפילו הייתה מועמדת להיות המורה של המדינה, המורה האחרון שהיה לי היה המחנך האהוב ביותר עליי מכל המחנכים שהיו לי עד כיתה ו’.

תחביבים: מגיל שנתיים עד לגיל שלוש הייתי מוציא סירים ועושה כאילו אני שף ומשחק איתם, מגיל ארבע עד לגיל שש הייתי תמיד מתחפש בשבילי כל יום היה פורים. מגיל שש עד גיל תשע הייתי מתלבש בחגיגיות והייתי משחק כדורגל ובגיל תשע גם התחלתי לשחק כדורסל. מגיל עשר עד היום אני אוהב לשחק כדורסל ולאכול הרבה ובכלל לעשות ספורט.

אוספים: מגיל שש אני אוסף מדליות שאני, וגם כדורי כדורסל מפונצ’רים.

לימודים: בבית הספר היסודי למדתי בבית ספר “נווה-נאמן” שבשכונת נווה-נאמן, הוד השרון. המקצוע האהוב עליי היה ספורט ואנגלית, תמיד התעניינתי בספורט ועבדתי קשה כדי להגיע למטרות ואני עדיין עובד קשה בכדי להגיע למטרות. המורה האהוב עליי היה המורה שחינך את כיתתי בכיתה ו’: איתי, הוא לימד את כיתתי אנגלית וחשבון והרחיב את הידע שלי בנושאים רבים והגדול שבהם שעזר לי הכי הרבה עד עכשיו זה אנגלית.

עבודות אישיות: אני נוהג לעזור בבית בכביסה ובניקוי הבית.

הופעות: במסיבת הסיום היו לי כמה תפקידים וגם שרתי, היה מהנה במיוחד, והכי חשוב סיימנו את הלימודים ואת החזרות המתישות לרגע הגדול, שמחתי כשהגיעה מסיבת הסיום; כל החזרות האלו היו קשות ומעייפות אך בעיקר אני שמחתי שכל העבודה הקשה הייתה שווה את זה.

יומי הראשון בגן: אני לא זוכר את יומי הראשון בגן אך אבי סיפר לי שביום הראשון בגן בכיתי כי לא רציתי להישאר לבד, וביום הראשון של אחת השנים האחרות ילד נשך אותי.

יומי הראשון בבית הספר: אני זוכר שחששתי מלהיות חולה באמצע יום לימודים ושפחדתי שלא יהיו לי חברים, אבל בעיקר פחדתי משיעורי הבית וממבחנים.

יומי הראשון בחטיבה: אני זוכר את הסיור שהמחנך שלנו; יוסי עשה לנו בבית הספר החדש, אך חוץ מזה היום הראשון בחטיבה הרגיש כמו כל יום של שנת לימודים חדשה.

מפי ההורים – מתן, מתני, מתנצ’וק, מתותי, תותי וכן הלאה והלאה, הילד המרכזי במשפחת לוי, אהוב נפש. מתן היה ילד חזק וגדול עוד בבטן, ונולד הילד הכי גדול שלנו – 3.420 ק”ג.

 לידתו היתה חוויה מרגשת וחיובית ביותר, והוא הגיע לבית שהיה בו כבר אח בכור, מאד קרוב אליו בגיל. כך שגידלנו למעשה שני תינוקות. יש בין מתן לאחיו הגדול, אסף, רק שנתון אחד, וכיום הם חברים קרובים, שזה כיף גדול.

ההתפתחות המוטורית של מתן היתה התפתחות רגילה למדי, בגיל 10 חודשים הוא ישב ובגיל שנה וחודשיים הלך. יכולות התקשורת של מתן מגיל צעיר היו מפותחות מאד, בהתחלה הוא דיבר עם העיניים, ילד חייכן ומביע. בהמשך דיבר…ולא הפסיק . הנה כמה מאמרות השפר שלו בגילאים 3-6:

• “אבא הכנתי סמרמר (מסמר)”
• “אמא, איך שורמים (רושמים) משאית?”
• “אבא, הוא אמר לי פרקן אחד” (הכוונה למשהו שמפרק)
• “אבא, אני לא אהיה חבר שלך, אני רק אוהב אותך”
• “כרמית ואסתר (גננות בגן) הן אכזביות ( מאכזבות )”
• “צביה אמרה שנלך לשעונן ונקנה שעון חדש”
• מתן לאסף :”אתה מעליב לי את המילים”
• “אבא, אפשר דורדורינה?” (דיאודורנט)
• מתן לאבא בזמן התלבשות הבוקר: “אבא, אתה לא המורה להתלבש”
• “אמא, את יכולה לתת לי את הבושם של הנקניקיות?” (על ספרי שמן שעליו מצוירות נקניקיות מטוגנות)

כבר מהשנה הראשונה לחייו מתן אהב לשחק עם סירים ועם השנים המשחק הפך למשחק דרמטי מלא, עם הצגה של הגשת מטעמים וניהול מסעדה. אחד הדודים קרא לו “שף קאדו” – שמשמעותו – שף מתנה בצרפתית.

בכלל החלק הדרמטי מאז ומעולם היה דומיננטי מאד בחייו של מתן, הוא מאד אהב להתחפש, אצלנו כל השנה היה פורים. הוא היה חוזר מהגן וכל יום מתחפש ושעות משחק במשחק דרמטי. גם בחוג כדורגל, אותו פקד מספר שנים, הוא התמחה בליפול ולעשות דרמה.

עד היום מתן בולט בתחום הדרמטי, תמיד הוא מתנדב ונבחר להופיע בטקסים והופעות בבית ספר, ועושה זאת בכישרון רב.

מגיל צעיר מתן אהב מאד להתלבש יפה (עד היום הוא הסטייליסט במשפחה), היתה תקופה שהלך לגן הילדים עם עניבות ועניבות פרפר, עד שהגננת אמרה שהיא פוחדת שהילדים יחנקו אותו. היום יש לו טעם מצוין בבגדים והוא תמיד הכי מעודכן במה נכון ויפה ללבוש.

בענייני אוכל מתן התחיל טוב, כתינוק הוא אהב לאכול הכל והרבה. באיזשהו שלב הרפרטואר הצטמצם מאד והוא אכל בעיקר שניצל אורז פסטה וצ’יפס. עם ההתבגרות שלו, מתן ניפתח יותר ויותר לטעמים חדשים, מוכן לנסות כמעט הכל ובעיקר כל מה שקשור לבשר. מתן אוהב מאד בשר. עדיין ביצים לא נמצאות ממש בתפריט האהוב עליו, ויש עוד כל מיני מאכלים שהוא לא חבר שלהם, כמו עגבניות חיות. אך מאחר שהוא ספורטאי שצריך הרבה חלבון, השנה הסכים להתחיל לאכול חביתות.

מתן אוהב מאד לצפות בטלוויזיה ולהיות בטלפון הנייד, אפשר לומר שהסלון זה האזור החביב עליו בבית. הוא ילד מאד חברותי ורגיש, קשוב לזולת ומוכן תמיד לעזור. ובדרך כלל יש מסביבו לא מעט חברים.

משפחתי ואני…

אני מבלה כמעט את כל חיי היום יום שלי עם משפחתי, אני אוהב להיפגש איתם לארוחות שישי,  לטיולים ולפיקניקים. יש לי משפחה רבה משני צידי המפה; גם מהצד של אימי וגם מן הצד של אבי. מצד אבי יש לי סבתא שחיה וסבא שלא בין החיים, שני דודים, וארבעה בני דודים, חוץ מזה לסבתי יש עוד שש אחיות חוץ ממנה, ואנחנו נפגשים עם משפחותיהם לנופשים ובאזכרות. מצד אימי יש לי סבתא רבתא שחיה, סבא שחי וסבתא שלא בין החיים, דוד אחד שחי ודוד שלא בין החיים, וארבעה בני דודים.

לאחות של סבתי מצד אמי קוראים ענת והיא כמו סבתא בשבילי ואנחנו נפגשים הרבה. לפני שסבתי נפטרה היא וסבי התגרשו וכיום סבי במערכת יחסים עם אישה אחרת ששמה נעמי אך הם לא התחתנו לנעמי יש ילדים ונכדים ואנחנו נוהגים להיפגש איתם מדי שנה לפחות.

עם משפחתי הגרעינית אני נוהג לטייל הרבה; בגיל חמש טסתי עם משפחתי לארצות-הברית לחודש. עד שאחי הגיע לגיל שנתיים גם היו יוצאים לטיולים כמעט כל יום שבת אך כיום אנחנו יוצאים לטיולים בערך פעם בחודשיים. כשהייתי בן 12 לערך, בתחילת כיתה ז’, טסנו כל משפחתי הגרעינית לדרום-אפריקה לחודש גם כן וההנאה הייתה מרובה לכולנו.

משמאל: אני עם שפם מודבק, בטיולי עם משפחתי לארצות-הברית. תמונה זו צולמה בניו-יורק.

התחביבים של משפחת הגרעינית שלי הם לצאת לטיולים, לסעוד בבתי קפה, לפגוש חברים של המשפחה, להיפגש עם המשפחה המורחבת, לבשל ולאפות.

כשהייתי קטן הוריי קנו לאחי הגדול דגים קטנים ואקווריום, אחרי שנתיים כל הדגים מתו. כיום אנחנו מגדלים חתולה בבית.

בחגי חנוכה אנו נוהגים להדליק נרות עם קבוצת חברים של הורינו שנקראת ה”חבורה” והילדים משחקים יחד ואוכלים סופגניות מפלצות. כל חג סוכות אנו מקימים סוכה בחצר ביתנו וישנים בה; אני, אחיי ואבי.

אמי אוהבת להכין מרקים כמו מרק פטריות, מרק עדשים, מרק כתומים ועוד. מצד אבא יש מאכלים כגון: קובה, חריימה, מרק אפונה ועוד. מצד אמא יש מאכלים כגון: מרק כתומים, גפילטע פיש, פסטה ברוטב עגבניות ועוד.

בגלל שיש הרבה אזכרות בשני צדי המפה, גם מצד אמי וגם מצד אבי, כשיש אזכרות זה זמן טוב לדבר עם קרובי משפחה שגרים רחוק מאיתנו או שבאים מחוץ לארץ ולהתעדכן בשלומם.

אירועים היסטוריים במהלך החיים…

במהלך חיי קרו כמה אירועים בחברה ישראלית ובעולם בכלל כמו:

חיסולו של מנהיג אל-קעידה; אוסאמה בן-לאדן-2011

מבצע צוק איתן-2014

מבצע עופרת יצוקה-2008-2009

בפעם הראשונה ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט נכנס לכלא-2015

בפעם הראשונה נשיא מדינת ישראל משה קצב נכנס לכלא-2011

במהלך שנות חיי חלה התקדמות טכנולוגית מרחיקת לכת בכל תחומי החיים כמו למשל:

התפתחות רשתות חברתיות כמו: אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ועוד.

התפתחות טלפונים חכמים עם אפליקציות שעוזרות לאדם כגון: וייז, גוגל, יוטיוב ועוד.

התקדמות משמעותית בפיתוח בינות מלאכותיות.

תחילת שימוש בכיפת ברזל באופן מבצעי-2011.

שיגור החללית הישראלית הראשונה לירח-2019.

שימוש ראשוני בעריכות מוזיקליות בעזרת מחשב.

פיתוח כלי רכב אוטונומים וחשמליים.

אנו מתבגרים…

בר מצווה הוא אחד החלקים החשובים והמכוננים ביותר בחייו של כל אדם יהודי. אני אישית חושב שכיום בר מצווה היא אירוע משפחתי יותר מאירוע דתי אך אני רוצה שבבר מצווה שלי האירוע הדתי יהיה יותר אירוע דתי מאירוע משפחתי וחברתי.

כשאני אהיה גדול אני יודע שאני אהיה שחקן כדורסל בליגת הכדורסל האמריקאית: NBA. כיום אני גם משחק כדורסל ועובד קשה כדי להגיע לתוצאות, אני מקווה שזה יניב פרי ואני אצליח להגשים את החלום.