עזרה לחלש במקורות חז”ל
מתוך כותר ספרי לימוד:

מחברים: צביה פיין, מאירה שגב ורחלי לביא
שם הספר: ישראל האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה
עמוד: 21

במקורות היהודיים מוקדש מקום נרחב למחויבות של החברה לעזור לחלשים,

כפי שאמרו חז”ל: “כל ישראל ערֵבים זה לזה.”

בתורה– יש מצוות רבות שמתייחסות לחלשים ושמחייבות בין השאר:

– להעניק צדקה לעניים,

– להגן על “היתום, הגר והאלמנה” (המייצגים את החלשים בחברה)

– לשתף אותם בכל שמחה ואירוע.

– לתת יחס הוגן כלפי שכירים, במיוחד העניים שבהם:  “לא תעשק שכיר, עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך …”(דברים כד, יד).

בנביאים- לאורך הדורות ירמיהו יחזקאל ישעיהו ועוד עוררו את העם פעמים רבות על היחס כלפי החלש:

“שפטו יתום ריבו אלמנה…”(ישעיהו א, יז)

בתלמוד ובהלכה נקבעו הלכות המגדירות במדויק כיצד יש לתמוך בחלשים בחברה:

-מי נחשב עני שצריך לסייע לו,

-איזה חלק מהכנסותיו אדם צריך לתת לצדקה,

-מי יגבה כסף לצדקה בשם הקהילה, ועוד.

כיום…

בעולם- בקהילות היהודיות יש תמיד מערכת של קרנות לגמילות חסדים לנזקקים.

ובישראל – אמנם למדינה יש מחויבות לדאוג לחלשים, אך לא תמיד זה מספיק.

לכן מתקיימת פעילות ציבורית התנדבותית רחבה.

כדי לקיים את הפסוק:“ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון”(דברים טו,ז)