הפיוס בין יקב לעשיו פרק ל”ד פסוקים ג’-ד פרק ל”ג ג

ג.”וְהוּא, עָבַר לִפְנֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד-גִּשְׁתּוֹ עַד-אָחִיו.  ד וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ

שתי האפשרויות כאחת מצאו את ביטויין בדברי חז”ל:

“יש שדרשו לומר, שלא נשקו בכל לבו. אמר רבי שמעון בן יוחאי: הלכה היא, בידוע עשיו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו” (רש”י שם).

מאגר ספרות הקודש: לג ג

“כולו נקוד (=כל האותיות של המילה “מנוקדות” מלמעלה).

… מלמד שלא בא [עשו] לנשקו – אלא לנשכו,

ונעשה צווארו של יעקב אבינו של שיש (=קשה כמו שיש)

וקהו שיניו של אותו רשע (=עשו) ונמסו כדונג.

ומה… “ויבכו”? אלא זה (=יעקב) בוכה על צווארו, וזה (=עשו) בוכה על שיניו.”

(שיר השירים רבה ובמקומות נוספים)

מתוך: תנ”ך ביחד 929

פרשנות התלמיד על דברי הפרשנים:

התפייסות

מילים: שלומית כהן אסיף

רוצה להתפייס עם יונתן

ולא יודע איך.

כותב לו מכתב, כותב את האמת

את הדף מקמט.

אני בחדר מתהלך. צעד גדול, צעד קטן

שורק את השריקה שלי ושל יונתן.

הטלפון מצלצל אני ממהר לענות

אבל זה לא יונתן.

מחייג שלוש ספרות ראשונות

ומהסס

ושוב מרים את השפורפרת וחושב:

איך להתפייס?

אחר כך אני מחייג בלי היסוס

ויונתן עונה: “חייגתי אליך

הקו שלך תפוס.”