שירים לדרך

נושאת עמי שירים לדרך,

מתוך תוכי מפזמת

ואת המילים שאינני זוכרת

מחליפה במילים משלי.

מילים בדרך

מעלות את מצב רוחי תמיד.

כשהוא גבוה הוא מעפיל לשחקים

וכשהוא מתנדנד ומנמיך קומה,

המילים שלי הופכות אותו

למשעשע ומצחיק.

עלה ברוח נושר מענף

ואני יוצאת לשוח

ומתעכבת על טיפה של טל.

שיר קטן

שיר קטן,אולי קצר,

שלושה בתים בכל מבט.

חיוך בסל,כריך בצד,

יוצאת לדרך עם כל השאר.

שיר קטן מרגיש גדול,

אוסף בלב כמעט הכל.

את החיוך,את החיבוק,

רעב בלב של כל אוהב.

יוצא לדרך ואוסף

את כל החפץ להצטרף.

כשעיניים 

היית לי עיניים,פה ולב,
הייתי לך מראה,

ראי – בסלנג….
הלכת בשדה לא ראית קצה
של נוף,של קשת,

בונה גשר בין שמש לגשם
לתפילת איכרים.
הייתי לך דף ביומן,

אחד מרבים,
מעריץ מתמיד אז ותמיד…
ולא ראית אתי עתיד,
צעד אחד קדימה,

להיות לבן שלי אימא…
כשעיניים פוגשות לב
ולא חשות את הולם עברו,

קטוע ונשמע למרחוק,
אני מציאות,לא סלנג ולא מראה.

סימני קריאה

עלי שלכת

כסימני קריאה,

נופלים עם ליל

ומתכסים בשמיכה.

סימני השאלה

פורשים ומתרחקים

ומותירים מקום

לגרגרי חול לחים

לחבור יחדיו

כמו תאומים זהים.

נקודה חוברת לשתיים

וביחד הופכות שוב לטל

היורד מהשמים

ומרווה את הגינה.

לידה קשה

לידה קשה,קשה מאד

כמו בכתובים – “בעצב תלדי בנים ”

ואני סירבתי לעצב ובחרתי בחיים.

מיאנתי לכאב ובחרתי חיוכים.

כך ברא אלוהים את חיי :

צחוק ודמע משמשים בם כאחת.

חיבוקים וכעסים,טעויות ותיקוני עולם,

לא רק כאב,חבטות ולבטים.

לידה קשה הייתה זו וצירים בלי ספור,

נולד תינוק חייכן שצוחק בקול גדול

ועל אף הצלקות הוא מבורך.

שתי פנים למטבע

שתי פנים ולעתים – שני
לאותו המטבע בערך שונה.
בוהק ושמח בצידו השמאלי,
רועד ותועה בצידו הימני…
שני פנים ויותר

מי יוכל להחליט
מי יסכים לוותר ?
השמש שוקע, הבוקר מאיר
ורק הירח  זורח עם שיר
ומנגן בכל ערב לזוג צעיר
שהולך ופוסע במעלה השביל.
שתי פנים ולעתים שני
לאותו המטבע במקום אחר..

שואלת ? !

שואלת שאלות נוקבות,
מהלכת בשדה כשהממטרות משקות
את חלקת העגבניות המבשילות בחום….
שואלת ויודעת שהתשובה בגוף השאלה,
כי כך בדיוק את נוגעת בלב ליבה של הוויה.
מהלכת לאטך בין הטיפות,

לא שוכחת שאמת חשובה יותר מכל.

חיוורון

חיוורון פנייך מדגיש ללא שאת
את הדאגה בעינייך..
מעורר מחשבה נוספת

על מהלך חייך.
יום יום את ניבטת מעבר למשקפת
אל תוך מראת חייך,
על שגרת מעשייך וערגת נפשך.
חלון הזדמנויות נפתח לפנייך
ואת תוהה ומתלבטת

אם לנסות או לסגת
ומאבדת זמן יקר

וניסיון מובטח לשינוי מצב.
חיוורון פנייך משתקף באישוני עינייך
ומסתיר חיוך שובב – חייכי והתברכי.

בגבולותייך אחיה – לירושלים שלי
לא מתוכך יצאתי אל אוויר העולם,

לא הרים סביב לי ולא שערי זהב
בחורף הקר ובפריחת החצב.
רק זוהר רקיע בעיניי רוחי,

דם ופיח על אבנייך תמיד,

אהבת הארץ מימי קדם עד היום

ואהבת העם לעולמי עולמות.
לא בך גדלתי ולא בתוכך חלמתי חלומות.

אין עקבות רגליי חרוטים בשווקיך.

לא ריחות תבשיל עולים באפי ברחובותיך.

רק אהבת הארץ וקדושת האדמה,
קדושת השם והבנת המעמד מדברים מגרוני.
סלעים פרוסים למעבר בדרך אלייך

עיר ואם ירושלים.בגבולותייך אשב,

אחיה ואתגעגע כמו אחד מבנייך
היושב בגלות ונושא בלבו

געגוע עצום לשקט בשערייך.

החירות

החירות לחופש נולדה – נולדה בזכות

שכך ברא אותה האלוהים – ואת החופש…

ונולד פרפר קטן עם כנפיים בצבע לבן.

חירות קרא לפרפר האל והלך להתפלל.

ובאה חוה,שנולדה עם רדת ליל,

כרעה ברך וראתה בו מלך

והכנפיים רעדו והמריאו

אל שדה הקוצים הסמוך.

חופש – קרא האל לחירות,

שדה קוצים השתרע סמוך

עם מרחב ונוף,אהבה וחוף… וכנפיים,

לעוף אל החופש ולהרגיש חופשי.

תגובות

הכנפיים שלי

הכנפיים שלי בהמראה תמידית.
נוגעות בשמיים,חוזרות לקרקע
לביקור מולדת,כותבות שיר למכורתי

עם מגן דוד מוזהב ושני פסים כחולים

על בד לבן בגב
וממריאות לשמי התכלת לגמוע דרכים.
לכנפיים שלי חיים ארוכים

כמעט כמו שלי.

הן זוכרות שחציתי את גיל חמישים
לפני שנים רבות והן עשו זאת

בכבוד רב ביחד אתי.

תגובות

לאה גבאי – איזה חמודה חח ☺ ..שהכנפיים האלו תמשכנה לשאת אותך ותגביהי עוף.

דודו בר / נוגעות בשמיים, חוזרות לקרקע
ובכל מצב בהמראה תמידית
הן זוכרות שחצית את הגיל
והן חצו איתך, ודאי חצו איתך
( אין כנפיים להחלפה… )
חצו איתך ובכבוד
ובין כל אלה אהבתי
אהבת מולדת שזורה
בין המראה לחזרה לקרקע
( חזרה לקרקע – לא נחית

לאט ובשקט

לאט ובשקט מגיע הבוקר,
מתאים את הקצב לפעימות לבך.
מותיר בך עקבות של עוד זיכרון,

נעים ונכון רק עבורך…
מקשיב לך בסתר,רואה את הדרך
שבה מצאת אור חדש
בעלי כותרת בבוא חמה.
כותב לך על מים שיר או שניים
בוחרת מילים שנכתבו רק לך.
צובעת שמיים בכחול עמוק
כעומק הים היורד למצולות
ושב בלבוש חג.

תגובות

שירים לדרך

יוצאת לדרך,ילקוט על גב,

בקבוק עם מים,כריך בצד.

עוצרת טרמפ – מוכר בלבד,

חובשת כובע למרות שסתיו.

חופשית,נהנית מאויר בשפע

מעדיפה פשטות כדרך טבע.

צריכה מעט,הכל לאט,

ביטחון מוחלט וחיוך רחב…

כן,זה החיוך הטוב

שמסדר לי את הרוב.

את השמחה,את הנוחות,

היצירה,הסבלנות והבריאות.

כל אלו ביחד ואני – ארוזים ביצירתיות.

עודני ושוב
עודני ושוב
נהנית אתך לשוט
באותה סירה
מול ים קשוב.
על אותו הגל
הנישא מעל
ספינת הדגל
של אוהבי השקט
הנע עם הגלים…

ובימים

ובימים שהסיטו וילון החושך
ופתחו וילון שקוף
היו האהבות נחושת והגוף תשוש.
ערגה נטפה על מים ונעה כצמח בר,
רק געגוע ענה לה בנפול כוכב…
ובימים של שקט שהתפשט לרחוב
אפשר להלך על קצות האצבעות
עם זיכרונות ליל אמש,שנהגו לתעות
על הזיעה שנטפה על הפנים
ואהבה נגעה בה מאחור ומלפנים
כנגוע אימא אוהבת בעוללים רכים.

מסר מלמעלה

אלוהים שלי שלח לי מיסרון’
כתב שהוא אוהב את הרעיון:
לרדת אל העם,להרגיש תמיד אדם
ולזכור : שהחיים הנחבאים מן העין
הם החיים האמתיים ולא כל הסיפורים
של אלו שחיים בסרט ורוצים שנאמין
שכזו היא המציאות
אז שיהיה להם לבריאות
ואנו נישאר עם הפשטות.

דרך האהבה

בדרך לא דרך,

במסלול לא מתוכנן
היא נוצרת,

חוגרת סינר לבן,

בדרך לא דרך

היא שרירה וקיימת,

לעתים קצרה לעתים

נמשכת חיים שלמים.

הזוכה לפוגשה לעד ייזכר בה
גם אם עברה וחלפה מחייו

ומצאה בית אחר

לשכון בין כתליו.

בדרך או עמוק

בתוך הלב
מיצאו אהבה

ושימרוה היטב
למען תרגיש נוח בביתכם

ולא תחפש לה

שותף אחר להתחדש בו

תגובות לשיר : יש מוצא

ירושלים חולמת

ירושלים שלי

חולמת

חלום ירוק,

חולמת רחוק,

מתעוררת ליום

בו נחל יזרום

וינביט בטבורה

אור גדול

לנביטת החיים.

מצאתי אהבה

מצאתי אהבה  בין עצי היער
על מרבד עלי שלכת מרשרש.
ציוץ הציפורים  נגע בי כתער
וחדר ללבי כמו אש.
מצאתי אהבה  בין עצי היער
ולא ידעתי את נפשי
ושמעתי קול אלוהים קורא בשמי
ורוח אהבה מרחפת
על פני המים ואני עם עצמי.

כמו גשם ראשון

כמו גשם ראשון המביא עמו
ריחות אדמה חמה וחומה.
כמו ציפור נודדת

על עדן חלונך ניצבת,
אל טיפות הטל,אל מראה סגלגל,
מבקשת מקלט ולא מוצאת מפלט
אל החופש.
מייחלת אל  הבלתי מוכר,
אל הלילה הקר,
להתחמם בין ענפי העצים חבויי הפרי.
כמו ציפור נודדת תנדוד שנתך אל חלומך
שיהפוך בתום המסע למציאות מוכחת,

מובטחת,מרגשת כמו הגשם הראשון.

ויהיו המים לרקיע

וינוחו המים על פני התהום,
לא נעו ולא זעו לאור היום.
הדפו את הרוח בעוצרו לנוח
ולא נגע דבר בתוכם פנימה
להרעישם מריבצם
וינועו מים עד ליל
ויום רדף אור לשקיעה
וצלליות טרום שינה
ציירו על המים תנועה…
ולא נע הרוח ולא בא מפוח
לפזר שתיקתם
כעלי שלכת בקליפתם
על פני המים.
עמדו אלו מול אלו,
שמיים מול מים
בחזית אחת יחדיו.

אכן כן

מוקדש ליצחק מרקוביץ לשירו המאתגר : אם את …הייתי לך.אכן כן …
הייתי לך חלום בעברית
אם היית עוזב  לערב הסעודית
עם דרכון זר ומזוודה ענקית…

לו היית השמש עם בוקר מאיר

הייתי לך ספר כתוב כמו שיר,

על רחבת הריקודים
הייתי לך הורה בזוג או יחיד.
לו רק היית גם אתה לי שיר…

לוא היית החורף הייתי אביב,
בין רוחות חמות,קרה וחמסין
והכל בעונה שאין לה תחליף.

שם היית פורח ואני הסרט
שקושר אותך לכד…
לוא היית,כן,לוא היית פרח לבד…

והיית יודע שזה ממש מיותר
ומהר בורח ובא עד לכאן
לוודא שיש מקום בו דבר לא נסתר.

לו היית בדיחה הייתי מתפקעת מצחוק
וסוחפת אותך איתי להתגלגל על החוף

בו גר חילזון שהלך לאיבוד
ולא מצא דרך לחזור לביתו
ועל עקבות רגליו הקטנות היית חוזר אל החול

הקרב האבוד

על פניו היה ברור
שהקרב הזה יהיה אבוד.
ידעתי מראש  שלא אנצח
כי אין לי העוז והכוח מול העומד מולי.
בכל זאת שקלתי,בדקתי מעט

וככל שהתלבטתי ראיתי מהצד
שמצפה אני ממני שאצא אל הקרב
ולו כדי לא לחוש כל הזמן תחושת החמצה…
ובא בוקר,חיפשתי אפוד ומגן,
לא מצאתי ויצאתי חמוש במצפן
ובתקווה לא ליפול שדוד
למרוד שידעתי שזה קרב אבוד.

חול,ים ואהבה

עולם האהבה
שנגלה על הגלים
מלוח וחם.
על החול בים
ניתן למצוא
חלוקי נחל וצדפים
ואבדות של אחרים
שמיהרו לדרכם,
צמחי מים פורחים
בצהוב מלכותי
ויוצרים נוף טבעי
מול עיני האוהבים
המחפשים מקום מפלט
מהמולת הקהל
ורושמים לעצמם
זיכרונות לעתיד לבוא.

אתה יודע שיר
מוקדש לשיר אמיתי לשירו : את יודעת ילדה ?
אתה יודע שיר שהשיר שלך
הוא שיר אמיתי
והוא נוגע ללב ונותר אתי…
כי ילדים מבינים שפה של רגש
ושמחים לעשות מעשים טובים
ולהרגיש שווים…
והם שווים כל מאמץ והרבה אהבה.

שינוי
מוקדש ל Israel meyzger ליצירתו הנהדרת : Look up
השינוי בפתח’
יש סיכוי
שאופנת הנשים
תעלה שלב
ותצא לדרך על שביל החלב
ובו אישה תיראה בריאה,
נאה ומוצקת
ולא ערימת עצמות,
אנורקסית וממוטטת.
בא האיש שיודע להגיש,
דמות שתעלה
את ערך הנשים
בעיני עצמן ובעיני הסביבה
דרך עיני היוצר המיומנות
ויכול בהחלט להיות,
שבקרוב נכיר מעצבי אופנה
עם כוונות טובות
ולאו דווקא סופרי קופות
על חשבון כל הנשים הצעירות
ובעתיד נראה ילדות קטנות
לגמרי רגילות
עם חיוך מתוק
ולא ברביות בלונדיניות
ומחומצנות
אמן ובקרוב.

מורה נבוכים

בחלל העצום

הנפרש מול האור

נדמה לעתים

שאין כמעט מקום

לאדם הקטן,

שמביט בו

לגובה השמיים

ונותר עם מבט

בוהה בעיניים

וחיל ורעדה בברכיים

וחסר אמונה

ואז מתברר,

שם למעלה

אור בהיר מאיר,אחר…

החלל העצום

מצטמצם והולך

ואת האדם הקטן

מחבק ומנחם

נחמה אמתית.

כך במבוך

של המציאות

נמצאת לפתע

עוד אפשרות

לצאת לדרך

ולאהוב את החיים

כי הם יפים וטובים.

החלל העצום

מצטמצם והולך

ואת האדם הקטן

מחבק ומנחם

נחמה אמתית.

כך במבוך

של המציאות

נמצאת לפתע

עוד אפשרות

לצאת לדרך

ולאהוב את החיים

כי הם יפים וטובי

מסר מלמעלה

אלוהים שלי שלח לי מיסרון’
כתב שהוא אוהב את הרעיון:
לרדת אל העם,להרגיש תמיד אדם
ולזכור : שהחיים הנחבאים מן העין
הם החיים האמתיים ולא כל הסיפורים
של אלו שחיים בסרט ורוצים שנאמין
שכזו היא המציאות
אז שיהיה להם לבריאות
ואנו נישאר עם הפשטות.

חושבת על אביב

חג לאוהבים.
תמיד מוצאת
סיבה לאהבה 
חג,מועד,
פריחה,זריחה,
צורך,הכרח,
חופש,
שקיעה,שבת,
חברים קרובים,
טיול – הכל כלול…
באהבה.